החלטה בתיק א 1385/08

הצדדים לבקשות שבפניי - מר דוד בבאי (להלן: " דוד") ומר אברהם בבאי (להלן: " אברהם") הם אחים. הצדדים הם בעלים במשותף של מספר חברות, ובין היתר בחברות שהן המשיבות הפורמאליות, שבהן הצדדים הם הבעלים היחידים (חברות אלה יכונו להלן: " החברות").

בין הצדדים נטוש מזה זמן מאבק על השליטה בחברות. בין היתר התקיים בהקשר זה הליך בוררות בין הצדדים, אשר בסיומו ניתן פסק בורר ביום 29.11.07 על ידי כב' הבורר רו"ח רסולי סעד. הבורר קבע בפסק הבורר כי הניהול והשליטה בקבוצת החברות של הצדדים הוא ניהול משותף ושווה כוחות. לכן, כך נקבע, זכויות החתימה בכול דבר וענין הקשור לתפעול או לניהול של החברות יהיו של דוד יחד עם אברהם, בצירוף חותמת של החברה בה מדובר.

לאחר פסק הבורר ולאור המחלוקות בין הצדדים מחד גיסא, והקביעה של הבורר מאידך גיסא, נקלעו החברות למבוי סתום, שכן הצדדים לא הסכימו על אישור תשלומים של החברות עקב אובדן האמון ביניהם. לכן, וכדי לשמור על החברות ולאפשר להן להמשיך לפעול, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ימונה לחברות מנהל זמני. הצדדים הגישו בקשה למינוי מנהל זמני ביום 15.5.08. בבקשה פורטו ההסכמות ביניהם ביחס לתפקידו של המנהל הזמני, סמכויותיו ושכרו.

במסגרת ההסכמה בין הצדדים הוסכם בין היתר כי:

" למנהל המיוחד יהיו כל הסמכויות המסורות לפי דין לדירקטוריון החברות ו/או למנכ"ל החברות ו/או לצדדים, ומעת שימונה לפעול כאמור וכול עוד הוא פועל, תוקפאנה סמכויות הדירקטוריון ו/או סמכויות המנכ"ל" (ר' ס' 6.5 לבקשה בהסכמה למינוי מנהל זמני לחברות).

עוד הוסכם, בין היתר, כי למנהל הזמני יהיו זכויות חתימה בחברות, וכן כי הוא יפעל באופן עצמאי ויפעיל את שיקול דעתו לטובת החברות, ולא יכפיף את שיקול דעתו לשיקול דעתו של אחר. הצדדים הסכימו כי הם " יחדלו לחלוטין מכול פעולה בקשר עם ניהול החברות, וישתפו פעולה עם המנהל הזמני לפי בקשתו על מנת לסייע לו לקיים את תנאי המינוי" (ס' 7 לבקשה הנ"ל).

ביום 15.5.08 מונה על ידי בית המשפט רו"ח חנן רבי כמנהל זמני של החברות. ביום 22.5.08 הודיע רו"ח רבי כי ייבצר ממנו למלא את התפקיד. לכן, מכוח החלטה מיום 28.5.08, מונה על ידי בית המשפט רו"ח צבי פרלמוטר כמנהל זמני. רו"ח פרלמוטר מתפקד כמנהל זמני מאז ועד היום.

ביום 2.6.08, לאחר שרו"ח פרלמוטר מונה כמנהל מיוחד, חתם דוד על מסמך נוסף שמכותב לרו"ח פרלמוטר. במסמך זה מודים הצדדים לרו"ח פרלמוטר כי קבל עליו את המינוי, פוטרים אותו מאחריות מכול החלטה שיקבל בתום לב במהלך תקופת המינוי, ומתחייבים שלא להפריע לו בניהול תפקידו.

בפני מונחות היום 3 בקשות שיש להכריע בהן -

בקשות של המנהל הזמני למתן הוראות - בקשה בה עתר המנהל הזמני כי בית המשפט יורה לדוד ולגב' איילת בלטר להשיב כספים לחברה, וכן כי הוא יאסור על דוד לעשות שימוש בשיקים של החברה (בש"א 17448/08);

בקשה בה עתר המנהל הזמני כי בית המשפט יאפשר לו לתפוס מכונית שנלקחה שלא כדין לטענתו על ידי דוד, וכי הוא יורה לדוד לשלם לחברות בגין נזקים שגרם (בש"א 16393/08).

בנוסף, תלויה ועומדת בקשה שהגיש דוד (בש"א 13626/08), בה הוא עתר כי בית המשפט יורה על העברת המנהל הזמני מתפקידו, ימנה מנהל אחר תחתיו, ולחלופין - כי יינתנו למנהל הזמני הוראות על ידי בית המשפט ביחס לפעולות שעליו לבצע.

הבקשות הללו יידונו להלן כסדרן.

הבקשות שהגיש המנהל הזמני

דוד איננו חולק על העובדות המצויינות בבקשות אלה - קרי כי הוא חתם על שיקים של החברה, כי הנחה את מזכירתו למשוך המחאה של חברת מורן על חשבון הוצאות שנפסקו כנגדו וכנגד בתו (גב' איילת בלטר) באופן אישי (כפי שעולה מהמסמך שצורף כנספח ה' לבקשה), באופן שחברת מורן נשאה בהמחאות אלה. דוד אף איננו חולק על כך כי הוא נטל מכונית שהחברה שכרה מחברת ליסינג, ושהיתה בשימוש סיירי החברה, וזאת ללא רשותו של המנהל.

יתרה מזאת, דוד מסכים למעשה כי הוא חייב להחזיר את השיק שמשך שלא כדין. בא כוחו ציין בהקשר זה בישיבת יום 30.10.08 כי "אני שמח שהוגשה בקשה להחזרת השיק, אני מוכן לעשות זאת, אך זה צריך להיות הדדי..." (ר' עמ' 2 שורות 22-23 לפרוטוקול).

טענותיו של דוד כנגד הבקשות מתייחסות כולן לחובות שהוא טוען כי החברה חבה לו, ולטענותיו ביחס לאופן הפעולה של המנהל המיוחד בחברות - טענות שיפורטו בהרחבה בדיון בבקשתו של דוד להורות על העברת המנהל הזמני מתפקידו.

אולם טענות אלה - אף לו היו נכונות - אין בהן כדי להצדיק את פעולתו של דוד.

כאמור, המנהל הזמני מונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים כדי לשמור על החברות ולהגן עליהן. הוקנו לו - בהסכמת הצדדים - סמכויות רחבות, והוא החליף למעשה הן את דירקטוריון החברות והן את המנכ"ל שלהן. כך, משעה שמונה המנהל הזמני לתפקידו, נאסר על הצדדים לפעול בעצמם בחברות, ובכלל זה נאסר עליהם למשוך שיקים של החברות או לבצע פעולות אחרות בהן. הסמכות היחידה לעשות פעולות אלה הוקנתה למנהל הזמני בתקופת מינויו.

למעשה, לפי גישתו שלו, דוד עשה "דין עצמי" כאשר החליט על דעת עצמו ובניגוד למנגנון המוסכם, להשיב לעצמו חלק מהכספים שלטענתו החברה חבה לו. לטעמי, זוהי דרך פעולה פסולה, שאינני רואה לנכון לאשר אותה. אם דוד סבור כי החברות או אברהם חייבים לו כסף, עליו לפעול על מנת לתבוע את החובות האלה, באמצעים שהדין מעמיד לרשותו, ולא לפעול על דעת עצמו כדי לגבות את החובות הללו.