החלטה בתיק א 1351/03

בקשה לצירוף צד כתובע נוסף.

המבקש - המוסד לביטוח לאומי (להלן:" המל"ל"), בקש כי בית המשפט יצרף אותו כתובע נוסף לתביעה דנן. מדובר בתביעה לפיצוי על נזק גוף שנגרם לתובע 1. המל"ל טען כי הוא זכאי לתבוע מהמשיבה 4 (להלן: "הנתבעת") החזר גמלאות ששילם ושישלם עפ"י דין לתובע 1, מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.

הדיון בתביעה פוצל לדיון בשאלת האחריות, ולאחריה - לדיון בשאלת הנזק.

הדיון בסוגיית האחריות התקיים ללא צירוף המל"ל כתובע נוסף. בהחלטה בסוגיית האחריות נקבע כי הנתבעת אחראית לנזק של התובע 1, וכי יש לייחס לתובע 1 רשלנות תורמת בשיעור של 65%.

התיק נקבע להוכחות בשאלת הנזק לימים 16.12.07 ו-17.12.07.

ביום 22.11.07, הוגשה הבקשה דנן. התובעים הסכימו לבקשה, וב"כ הנתבעת התנגד לה. בין לבין התקיימו בין כל הצדדים מגעים לפשרה אפשרית, ומשהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, נדונה היום הבקשה לצירוף המל"ל כתובע נוסף בתיק.

עמדת המל"ל היתה כי יש מקום להורות על צירופו מכוח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי. לטענתו, בקשתו להצטרף לדיון איננה בקשה מפתיעה. תביעת המל"ל היא תביעת סוברוגציה, ולכן נכון ויעיל יהיה להורות על צירוף המל"ל כתובע נוסף, כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. המל"ל טוען כי לא יהיה בצירופו כדי לסרבל את הדיון או להאריך אותו, שכן הוא נכון להצטרף לדיון בשלב אליו הוא הגיע, והוא יבקש רק לצרף תעודות עובד ציבור ביחס לסכום ששולם על ידיו כגמלאות, וביחס להיוונו של הסכום הזה.

גם ב"כ התובעים הצטרף לבקשת המל"ל. לגישתו, לא יהיה בצירוף כדי לסרבל או להאריך את ההליך. בנוסף, נוכחות המל"ל תוכל, על פי הטענה, לסייע לתובע בהתמודדות עם חוות הדעת האקטוארית מטעם הנתבעת. לתובעים אין די משאבים כדי להתמודד עם חוות הדעת הזו בכוחות עצמם.

מנגד, ב"כ הנתבעת התנגד לצירוף המל"ל. לגישתו, אם יצורף המל"ל כתובע נוסף, תעמוד לנתבעת הזכות להגיש כתב הגנה כנגד המל"ל, כתב הגנה בו יפורטו הטענות הספציפיות שיש לנתבעת כנגד המל"ל. בנוסף, יבקש ב"כ הנתבעת להוכיח את הטענות האלה - ככל שמדובר בטענות עובדתיות או טענות שבמומחיות. לשאלת בית המשפט, הבהיר ב"כ הנתבעת כי מדובר בין היתר בטענות המתייחסות להיקף זכות הסוברוגציה של המל"ל. ב"כ הנתבעת טען כי לטעמו קיים הבדל בין תביעת הנפגע והסכום שינוכה מתביעה זו, לבין הסכום שהמל"ל זכאי לתבוע מהנתבעת, הפוגעת.

ב"כ הנתבעת אף הבהיר, כי אם תוגש תביעה נפרדת על ידי המל"ל כנגד הנתבעת, הנתבעת לא תכפור בקביעות שייקבעו ביחס למערכת היחסים שבין התובע לנתבעת (היינו עצם האחריות והיקפה), כאשר קביעות אלה יהיו חלוטות.

דיון

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

" בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבעת, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבעת או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

בית המשפט נדרש לבחון, אם כן, את השאלה האם צירוף המל"ל יאפשר דיון "בשלמות וביעילות".

אני סבורה כי אף שצירוף המל"ל דרוש לצורך דיון "בשלמות", הרי שאין מקום לצרפו משום שהדבר יפגע ביעילות הדיון.

כפי שאבהיר להלן, אינני סבורה כי זכויות המל"ל ייפגעו אם הוא לא יצורף כבעל דין.

כפי שהובהר לעיל, הדיון בתביעה עומד בפני סיום, כאשר נקבעו מועדים לשמיעת ראיות בשאלת הנזק. אף אם לא ניתן יהיה להשלים את שמיעת כל הראיות במועדים אלה, הרי ניתן יהיה להשלימן תוך זמן לא רב.

לעומת זאת, אם יצורף המל"ל כתובע נוסף, תהיה הנתבעת זכאית להגיש כתב הגנה מטעמה. היא תהיה גם זכאית להגיש ראיות מטעמה, ככל שטענות ההגנה שלה כנגד המל"ל יהיו טענות עובדתיות או טענות הטעונות הוכחת ענין שבמומחיות. יוער כי גם בהחלטה שבקשו ב"כ המל"ל לצרף (ת. א. (מחוזי י-ם) 3096/01 המוסד לביטוח לאומי נ. מיכאלי, כב' השופטת בן עמי), נקבע בשולי ההחלטה כי יוגש כתב תביעה מתוקן, וכי יותר לנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן.

אינני רואה צורך - בשלב זה של הדיון, לבחון את טענות ההגנה שהעלה ב"כ הנתבעת באופן מדגמי בדיון שהתקיים היום בבית המשפט. טענות אלה ייבחנו על פי הצורך כשהן יועלו בצורה מסודרת. אם אכן מדובר בטענות סרק, ניתן יהיה להכריע בכך גם בהליך נפרד של תביעה שתוגש על ידי המל"ל. בשלב זה של הדיון, די לי בכך שב"כ הנתבעת טוען כי יש לו טענות הגנה נפרדות כנגד חובת השיפוי שלו כלפי המל"ל, טענות החורגות מגדר המחלוקת שבינו לבין התובעים, וכי הוא מבקש שתינתן לו האפשרות להעלות את הטענות, ולהוכיח אותן.

במצב זה, ניתן לקבוע, אם כן, כי מתן אפשרות למל"ל להצטרף כתובע נוסף, יביא לסרבול והארכה לא רצויים של הדיון. מאחר שאחת המטרות שבצירוף בעל דין היא הכרעה יעילה, הרי שאינני סבורה כי יש מקום להורות על צירוף המל"ל.