החלטה בתיק א 13378/05

1.         זוהי בקשת רשות להתגונן כנגד תובענה על סך של 177,745 ש"ח אשר הגיש הבנק-המשיב.

רקע עובדתי

2.         המשיב הינו חברה רשומה המנהלת עסקי בנקאות בישראל.

3.         המבקש ניהל את חשבונו מספר 156390 אצל הבנק-המשיב.

            ביום 31.5.94 חתם על מסמך "תנאים כלליים לניהול חשבון".

            (להלן: "החשבון").

4.         המבקש התחייב לנהל את חשבונו כך שתישמר יתרת הזכות שהעמיד לרשותו הבנק-המשיב.

כמו כן, התחייב המבקש לסלק כל יתרת חובה בעת שתיווצר.

5.         ביום 21.1.05 יתרת התחייבויותיו של המבקש בחשבונו, עלתה לסך של 177,745 ש"ח.

6.         הבנק-המשיב פנה בדרישה אל המבקש, לשלם לו את חובו, אולם האחרון לא עשה כן.

טענות הצדדים

7.         המבקש טוען כי הבנק-המשיב נמנע מהמצאת המסמכים הדרושים לו לביסוס הגנתו.  

8.         עוד טוען המבקש, כי לאחר החלטת בית המשפט מיום 8.3.05 , לפיה עליו לשאת בהוצאות המצאת המסמכים, דרישת התשלום של הבנק-המשיב עבור  צילום המסמכים היתה מופרזת.

9.         כמו כן, טוען המבקש כי בידי הבנק-המשיב היו כל העת בטוחות אשר אם היה עולה בידו לפדותן, התביעה דנן היתה מתייתרת.

10.       לבסוף, טוען המבקש כי יתרת חובו נבעה בעיקר מריבית גבוהה אשר גבה הבנק-המשיב והעמדת האשראי לפרעון מיידי מבלי ליידעו נעשתה תוך הפרת ההסכם אשר נחתם ביניהם, ברשלנות ובהיעדר תום לב אשר גרמו נזק למבקש.

דיון

11.       הלכה פסוקה היא, כי הדרישה לכתב הקבועה בתקנה 202 לתקנות, פירושה הוא כי המסמכים הדרושים אמורים להיות "ראשית ראיה" בכתב בלבד, ואין הראיה חייבת להיות ראיה למלוא עילת התביעה.        

לעניין זה ראה : רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, תקדין-עליון 2002(2) 2481, שם נאמר כדלקמן:

"הכלל בסוגית גילוי המסמכים בין בעלי דין הוא של גילוי רחב, ובלבד שהמסמך רלבנטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט"

כמו כן, ראה: ת"א (תל-אביב-יפו) 42612/05 - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' שלומי עוז בניה והשקעות בע"מ ואח' , תק-של 2006(1), 14986 ,בעמ' 14987 שם נאמר כדלקמן:

"בשלב הבר"ל הנתבעים זכאים לקבל מסמכים הדרושים להם לשם ביסוס טענותיהם, לא הוכחתם, לא כל המסמכים מכל סוג שהוא המצויים בידי התובע, ובוודאי שלא לבצע מסע דיג".

המשיב המציא למבקש בקשה לפתיחת חשבון ודף מצב חשבון.