החלטה בתיק א 13032/07

מבוא:

מונחת בפני בקשה להעברת כבוד הבוררים פרופ' מרדכי מירוני ומר גרשון רודיך (להלן: "הבוררים")  מתפקידם (להלן: "הבקשה"), אשר הוגשה ע"י המבקשים (התובעים) ביום 4.9.07.

עסקינן בסכסוך בין המבקשים לבין המשיב, אשר היו בעבר שותפים במרפאת שיניים ועקב מחלוקות שונות אשר נתגלעו ביניהם, החליטו על ניתוק הקשר העסקי ביניהם והיפרדות.

הצדדים קיימו הליך גישור ארוך וסבוך, אשר בסופו, ביום 4.9.06, חתמו הצדדים על הסכם גישור (להלן:"הסכם הגישור").

ביום 16.1.07, הגישו המבקשים תביעה לביטול חלקי של פסק הדין אשר נתן תוקף להסכם הגישור, בטענה כי הולכו שולל וכי ההסכם כולל סעיפים אשר הם, המבקשים, לא הסכימו להם ואשר הוכנסו בדרכי רמייה להסכם.

במסגרת כתב הגנתו, טען המשיב כי בהסכם הגישור יש סעיף בוררות מוסכם ועל כן יש לעכב את ההליכים ולהפנות הסכסוך לבוררות (סעיפים 41-43 לכתב ההגנה).

אכן, במהלך הדיון אשר התקיים ביום 8.5.07, ומכח אותו סעיף בוררות, הוריתי על העברתו של הסכסוך אל הבוררים.

ביום 21.6.07 הגישו המבקשים בקשה לחידוש ההליכים המשפטיים בתיק, בטענה כי הבוררים אינם מאפשרים את ניהול ההליך.

לאחר קבלת תגובת הצד שכנגד והתשובה לתגובה נדחתה הבקשה ביום 9.8.07.

ביום 4.9.07 הוגשה הבקשה דנן, בה נתבקש בית המשפט להעביר את הבוררים מתפקידם, בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות") ולהורות על עיכוב הליכים הבוררות עד למתן החלטה.

טענות המבקשים:

לטענת המבקשים, חרף העברת החלטת בית המשפט מיום 8.5.07, התעלמו הבוררים מהוראות בית המשפט, וקבעו לאחר מספר דחיות וביטולים ישיבת גישור, ולא בוררות, במועד מאוחר ביותר, ואף זאת לאחר לחצים כבדים מצדו של ב"כ המשיב.

לאחר ישיבה עקרה, אשר בגינה שולם לבוררים שכ"ט של כ - 1,000$, שלחו הבוררים מכתב לצדדים (צוין כנספח א' לבקשה, אולם לא צורף העתק ממנו לבקשה), בו הודיעו, כך לדברי הצדדים, כי מקומו של הסכסוך להתברר בבוררות, אך לא בהכרח בפניהם.

דווח, כי הבוררים ציינו שם, כי על אף שאין מניעה כי הם יכהנו כבוררים, אזי על רקע התחושות שהושמעו במהלך ישיבת הגישור, הם מציעים לצדדים לבחור בהסכמה בורר חדש.

במידה ולא יבקשו הצדדים למנות בורר חדש, הם התבקשו להעביר לידי הבוררים סכום של 3,500$ כל אחד, על חשבון שכ"ט וכתנאי להתחלת הליך הבוררות.

מכתב זה מחזק, לטענת המבקשים,  את הטענה כי יש להעביר את הבוררים מתפקידם וכי הם אינם ממלאים אותו נאמנה.

לטענת המבקשים, הבוררים הפרו את חובת האמון שהייתה מוטלת עליהם וכיום הם פועלים באופן מודע לכך, שקיום הבוררות יוביל לשלילת זכות טיעון מהמבקשים וכי פסק בורר אשר יינתן, יינתן על יסוד כתבי הטענות של המשיב בלבד, שכן אין בידם לשלם את הסכום המבוקש - 3,500$, כתנאי לקיום הבוררות.

על כן המשיב, אשר יפקיד את הסכום, יזכה להשמיע דבריו ולהגיש כתבי טענותיו באופן בלעדי לבוררים.

במצב דברים זה, טוענים המבקשים, תוצאות הליך הבוררות ידועות מראש ומדובר בהליך בלתי הוגן בעליל.