החלטה בתיק א 12870/06

1.      ביום 29.10.06, במעמד הדיון חזרה ועתרה התובעת למינוי פסיכיאטר וזאת על בסיס המלצתו של המומחה הרפואי בתחום האורטופדיה, ד"ר דוד אלכסנדר, מטעם בית המשפט.

התובעת טוענת כי " מדובר יותר מפניה או שניים, תלונות שחוזרות על ונשנות לגבי חרדות והתנהגות המנעותית. תופעות של פוסט טראומה וכד'".

2.      הנתבעים מתנגדים לבקשה.

לשיטתם, " אם נסתכל על התיעוד שצורף לבקשה האחרונה למינוי פסיכיאטר, יש פה כפילות מסמכים. בעצם מדובר בתשובה להפניית יעוץ ועוד בטיפול אחד או שניים, הכל על ידי אותה רופאה פסיכיאטרית והכל בשנת 2005. ההמלצה של ד"ר דוד היא סתמית לחלוטין. אנו למדים שהואיל והמומחה האורטופד ראה מכתב הפנייה של רופאת המשפחה וראה את תשובת היועצת ובזאת תם הדיון שלו בעניין זה. אינני תמה על כך הרי הוא אורטופד".

3.      ויוזכר, עסקינן בתובעת, ילידת שנת 1927, אשר נפגעה לטענתה בתאונת דרכים ביום 20.5.05.

4.      לתובעת מונה מומחה רפואי, כאמור, בתחום האורופדי, ד"ר דוד אלכסנדר אשר קבע במסגרת חוות דעתו כי לתובעת נותרו 15% בתחום האורטופדי וכן קבע כי " יש צורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה". 

5.      לבקשתה המקורית צירפה התובעת מסמכים רפואיים מהם עולה כי התובעת התלוננה על נידודי שינה ופחדים מנסיעות. התובעת הופנתה לטיפול פסיכיאטרי במהלכו התלוננה על פחד מהמוות, לחץ, מתח, חוסר שקט נפשי, פחד לעבור כביש, נמנעת מיציאות ולא עוברת כביש ללא ליווי, סיוטי לילה, מתעוררת ומתקשה להירדם. התובעת אובחנה כסובלת מאפקט חרדתי, גוון דיכאוני ונטייה לבכי.

יחד עם זאת חשוב לציין, כי כל המסמכים המתייחסים לתלונותיה אלו של התובעת מתוארכים עד לחודש דצמבר 2005, קרי לא הוכח רצף טיפול ותלונות במשך השנה האחרונה.

6.      ויוזכר- הלכה פסוקה היא, כי-

"לצורך מינוי מומחים רפואיים יש להתחקות אחר המצב הרפואי של הנפגע מאז התאונה ועד ליום שמיעת הבקשה... אין המבקש צריך להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום האירוע. יש ופגיעות ראשוניות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן ומבלי להשאיר סימנים..."

(כב' השופטת שטרסברג-כהן בעניין ת"א 1533/89 ) (המ' 428/89) ליפשיץ נ' שמיר חברה לביטוח בע"מ , צלטנר 718(ו)1).

7.      ככלל, המלצת מומחה שמונה על מינוי מומחה בתחום אחר מהווה ראשית ראיה או השלמה לראשית ראיה לצורך מינוי המומחה הנוסף, הגם שאינה מחליפה את שיקול דעתו של בית המשפט במינוי (רע"א 1338/90 שיק נ. מטלון , פ"ד מד(2)216, 219-220).

לעניין זה נאמר בספרו של א. ריבלין, " תאונת דרכים, סדרי דין בחישוב הפיצויים", (מהדורה חדשה ומעודכנת, תש"ס - 1999) בעמ' 558, כי בהלכת שיק נ. מטלון ברך בית המשפט העליון על השענות על המלצת מומחה.

עוד נקבע שם:

"בדרך כלל יש תועלת בהפניית שאלה זו למומחה בתחום רפואי קרוב דווקא, למשל, לבקש מן המומחה הניורולוג שיחווה את דעתו אם יש צורך במינוי של מומחה לפסיכיאטריה".

(ראה בנוסף: רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. שמור , פ"ד מט(4)865,  876).

8.      דא עקא, ששיקול הדעת השיפוטי אינו ניטל מעצם המלצתו של מומחה אחד לגבי מינויו של אחר, ונזכיר:-

"הכלל הוא שבית המשפט רשאי להסתייע בדעתו של מומחה רפואי שמונה על ידיו לעניין הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום אחר. אולם המלצתו, של המומחה, אינה מחייבת את בית המשפט"

רע"א 7039/00 שלמה אליוף נ' סורג שטרנברג (לא פורסם).

9.      במקרה דנן, המדובר במומחה רפואי בתחום האורטופדיה וספק האם קיים "תחום רפואי קרוב", בין תחום האורטופדיה והפסיכיאטריה. יחד עם זאת, המדובר ברופא אשר לו הכלים והידע לאבחן הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף.

יתרה מזאת, מעיון בחוות דעתו של המומחה הרפואי נראה כי זה נתן את דעתו בדבר תלונותיה של התובעת תחת כותרת "פרשת המקרה" ותאר כי " ... נבדקה שוב על ידי רופאת משפחה... בתאריך 7.8.05 והופנתה לפסיכיאטר... בתאריך 11.8.05 נבדקה על ידי מומחית פסיכיאטריה... שרשמה אבחנה של POST TRANMTIC STRESS DISORDER . הומלץ על טיפול MIRO 30mg x 30 כדור אחד ביום...בתאריך 22.12.05 הומלץ המשך טיפול תרופתי...".