1. ביום 15.4.07 הורה בית המשפט לצדדים בין היתר:
(א) להגיש תצהירי גילוי מסמכים כללי וספציפי, בצירוף המסמכים, לתיק בית המשפט ולצד שכנגד עד ליום 15.5.07, כשבתצהיר הנתבע יתייחס הוא לשאלות שנשאל בפרוטוקול של יום 15.4.07 לגבי חשבון הנאמנות וכרטסת הפיקדונות.
(ב) להגיש תצהירי עדות ראשית של התובע בלבד עד ליום 15.6.07
(ג) להגיש תצהירי עדות ראשית של הנתבע בלבד עד ליום 15.7.07.
2. בית המשפט האריך ביום 15.5.07 את המועדים הנזכרים לעיל ב-30 יום וזאת בעקבות בקשת הנתבע, שביקש הארכת מועד לגבי הגשת תצהירי גילוי המסמכים הספציפי וכללי מטעמו.
3. ביום 28.6.07 הגיש הנתבע בלבד תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי. לא מצאתי בתצהירו זה התייחסות נפרדת וספציפית לשאלות שנשאל בעמ' 3 למטה בפרוטוקול מיום 15.4.07.
4. התובע לא הגיש עד היום תצהיר גילוי מסמכים כללי, חרף החלטת בית המשפט ומתן הארכה, שלפיהם היה אמור להגיש את התצהיר עד ליום 15.6.07.
5. התובע לא הגיש תצהיר עדות ראשי במועד וגם לא עד היום, חרף החלטות בית המשפט, שלפיהן המועד להגשת תצהיר העדות של התובע נקבע, לאחר מתן ארכה, ליום 15.7.07.
6. התובע גם לא ביקש הארכת מועד להגשת תצהיר גילוי המסמכים הכללי ו/או להגשת תצהיר העדות מטעמו.
7. ביום 28.6.07 הגיש הנתבע בקשה להזמנת עד. ביום 1.7.07 הוריתי לתובע להגיב על הבקשה. ביום 15.7.07 הגיב התובע לבקשה. ביום 15.7.07 קבעתי כי אין מקום בשלב זה להזמנת העד לישיבת הקדם של יום 16.9.07. כמו כן, הוריתי לצדדים לנמק עד ליום 19.7.07 מדוע לא הגישו תצהיר עדות ראשית במועד.
8. ביום 22.7.07 הוגשה "הודעה ובקשה למחיקת כתב הגנה" על ידי התובע. בהודעה זו טוען התובע בין היתר כי: הנתבע לא השיב על השאלות, בית המשפט קבע את מועד הגשת התצהירים של התובע ל-30 יום לאחר קבלת גילוי המסמכים והשאלון, תצהיר גילוי המסמכים של הנתבע הוגש רק ביום 2.7.07, היינו באיחור, אין מקום להגשת תצהיר עדות ראשית של התובע שעה שצורפו מסמכים שלא צורפו לכתב ההגנה בניגוד לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולאור העובדה כי הנתבע טען בתצהיר הגילוי כי הוא עמל כעת על איתור מסמכים נוספים ולאור העובדה שטרם ענה התובע על השאלות, הנתבע ממרה את פי בית המשפט שוב ושוב ויש למחוק את כתב ההגנה נוכח האמור לעיל ולנוכח תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי ולחילופין יש להורות על מועדים חדשים להשלמת הדרוש לפי החלטות בית המשפט הקודמות ויש לפסוק הוצאות כנגד הנתבע.
9. הנתבע, לעומת זאת, לא הגיב כלל להחלטתי מיום 15.7.07 בדבר אי הגשת תצהירי עדות.
10. מהאמור לעיל, עולה כי הן התובע והן הנתבע לא מילאו אחר החלטות בית המשפט. התובע לא הגיש במועד את תצהיר הגילוי מסמכים הכללי והספציפי, אלא איחר בהגשתו בשבועיים ימים לערך. התובע לא הגיש עד היום, לפחות לא לתיק בית המשפט, תצהיר גילוי מסמכים כללי, שהיה צריך להגיש כבר ביום 15.6.07, והתובע גם לא הגיש תצהיר עדות ראשית שהיה צריך להגיש עד ליום 15.7.07. התובע גם לא הגיב להחלטתי מיום 15.7.07.
11. אינני מקבל את נימוקי התובע לאי הגשת תצהירי העדות מטעמו.
12. לגבי השאלות שנצטווה הנתבע לענות עליהם, הגם שלא מצאתי בתצהיר התייחסות נפרדת וספציפית להם, לדעתי מתוך התצהיר הגילוי (ס' 3) ומתוך כרטסת הלקוחות ותדפיס חשבון הנאמנות שצורפו לתצהיר וכן מדברי הנתבע בדיון הקודם (עמ' 4), ניתן לדלות את התשובות לשאלות, דהיינו לגבי הסברת הסכומים המצוינים בתדפיס והאם נוהל חשבון נאמנות לכל עסקה בנפרד. יצוין כי גם לאחר קבלת תצהיר הנתבע בתחילת חודש יולי שנה זו, לא מצא התובע לנכון להגיש בקשה לבית המשפט ולציין כי השאלות לא נענו, למרות שבקשה להזמנת עד כן מצא לנכון להגיש.
13. אני גם דוחה את הטענה של התובע שלפיה לא היה מקום להגשת תצהיר עדות ראשי מטעמו עקב צירוף מסמכים שלא צורפו לכתב ההגנה ולאור העובדה כי הנתבע טען בתצהיר הגילוי כי הוא עמל כעת על איתור מסמכים נוספים. העובדה שבעל דין מציין בתצהיר, שהוא עמל על הגשת מסמכים נוספים, הצהרה שהיא כשלעצמה אינה מחייבת את בית המשפט ואינה יוצרת לבעל הדין כל זכות שהיא, בוודאי אינה יכולה להוות אמתלה לבעל הדין שכנגד שלא להגיש תצהיר עדות ראשי שבית המשפט קבע מועד להגשתו. גם הטענה הנסמכת על תקנה 75 דינה להידחות שכן ראשית, אין כל קשר בין תקנה זו ולבין הזכות לצרף מסמכים נוספים בגילוי מסמכים כללי, ושנית, אין קשר בין טענת התובע בהסתמך על אותה תקנה לבין חובת התובע להגיש את תצהיר העדות הראשית שלו במועד שנקבע, בפרט שעה שכבר קיבל את תצהיר הגילוי של הנתבע ביום 2.7.07 ולא ביקש כל הארכת מועד להגשת התצהיר, שאמור היה להיות מוגש עד יום 15.7.07.
14. גם אינני מקבל את הטענה כי מועד הגשת התצהיר נקבע ל-30 יום לאחר קבלת תצהיר גילוי המסמכים של הנתבע. בית המשפט קבע ביום 15.4.07 מועדים ספציפיים להגשת תצהיר העדות הראשי של התובע ומועד ספציפי להגשת תצהירי העדות של הצדדים (שההפרש ביניהם הוא אמנם 30 יום) ולאחר מכן האריך המועדים ב-30 יום, אולם בית המשפט לא קבע את המועד כפרק זמן של 30 יום לאחר קבלת תצהיר הגילוי, כטענת התובע, וכאמור לא הוגשה כל בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר התובע.
15. נוכח כל האמור לעיל, אני סבור כי שני בעלי הדין לא פעלו לפי החלטות בית המשפט. עובדה זו כשלעצמה היא חמורה, שכן לא ייתכן כי בעלי הדין יפעלו לגבי מועדים כאוות נפשם ובהתעלם מהחלטות בית המשפט.