החלטה בתיק א 10954/05

מונחת בפניי בקשת רשות להתגונן אשר הוגשה, כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

טוענת התובעת, שהינה רשות מקומית כמשמעותה בפקודת העיריות, כי הנתבעת חייבת בגין הנכס שהחזיקה והמצוי בשטח המוניציפאלי של התובעת סך של 50,400 ש"ח בגין אי תשלום מים, ארנונה ואגרת שמירה. התובעת  צירפה את דף יתרת החשבון שבגינם נתבעת הנתבעת.

בקשת הרשות להתגונן הוגשה על ידי מר צ'לבי לוי בעלה של הנתבעת שטען כי בת.א. 722071/02 התקבל פס"ד על דרך הפשרה בינם לבין התובעת בדבר תשלום מלוא חובותיהם לתובעת.

לטענת מר לוי סכום התביעה שגוי וכולל בתוכו סכומים שכבר שולמו, וכי כל פניותיו לתובעת כי תמציא לו קבלות על התשלומים לא נענו.

דיון:

אמנם מצויים אנו בהליך של סדר דין מקוצר אך גם בזאת, אין על ביהמ"ש להיחפז ולעשות שימוש בסמכותו להכריע בתובענה אלא אם ברור הדבר ונעלה מכל ספק כי לנתבע אין סיכוי להצליח בהגנתו. ( ראה ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה(1), 66, 70).   

בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה זו או אחרת לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. ( ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח'  פ"ד כ(2) 520, 522).

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובעים יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא - באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

בשלב זה, עלינו לזכור כי אין מוטלת על הנתבע החובה, לשכנע את השופט בצדקת דבריו או כי יזכה בעתיד בהליך השיפוטי אלא אך כי גרסתו מציבה "נקודה הגיונית" בה ניתן להיאחז על מנת להפריך את טענות התביעה (ד. בר-אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (פרלשטיין-גינוסר, מהדורה רביעית, תשנ"א) 86).

מעיון בנספח א' לכתב התביעה עולה כי על גבי הדף עצמו בוצעו שינויים המפחיתים את הסכום הכולל בו נתבעת הנתבעת.

ב"כ הנתבעת המלומד טען בסיכומיו כי יש להתאים את סכום התביעה לאחר עדכון הסכומים ששולמו על ידי הנתבעת וכי לאחר עדכון זה יתברר כי הנתבעת שילמה את מלוא חובותיה לתובעת.

ב"כ הנתבעת הסתמך על הסכם הפשרה אליו הגיעה הנתבעת עם התובעת בת.א. 722071/02 דא עקא בתובענה דנן מדובר על חוב שהצטבר לחובת הנתבעת עד ליום 09/01/05 ואילו בת.א. 722071/02 המדובר היה בחוב שהצטבר לחובת הנתבעת עד ליום 28/05/02.

במקרה זה, על אף שחלק מטענות ההגנה לא ברורות (למשל כי הנתבעת שילמה עבור כל החובות בהסכם הפשרה) וחלק אחר לא מפורטות כדבעי (לא הומצא אישור התשלום באמצעות כרטיס האשראי) לא ראיתי לנכון לדחות את בקשתה לרשות להתגונן ולנעול בפניה דלתות בית המשפט, וזאת לאור התחזקות הנטייה לראות בזכות האזרח לפנייה לערכאות כזכות יסוד המוגנת עפ"י חוקי היסוד. 

יחד עם זאת, הנני עושה חסד עם הנתבעת, בהחלטתי להעניק לה רשות להתגונן, ומאחר ומסתמנת נטייה להחמיר עם הנתבעת בפרט כאשר הגנתה לוקה בחוסר בהירות, וכאשר אין לנתבעת סיכוי רב להוכיח את הגנתה (ראה ע"א 680/89 - בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד - פ"ד מה (3) 757 וכמו-כן  ראה ע"א  519/65 - ברזילי נ' קשת, פ"ד  כ (2) 141, וכן ע"א 244/66, מזרחי נ' בראון, פ"ד  כ(4) 90,  וכן - ע"א 38/77, צימרינג נ' גורדין, פ"ד לא (3) 401)   הנני משתמש בסמכותי על פי תקנה 210 לתקנות סדר דין אזרחי ומתנה את מתן רשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 10,000 ש"ח בקופת בית המשפט, תוך 45 יום מהיום וזאת על ידי הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בלתי מותנית, צמודה למדד, ומתחדשת ללא מגבלת זמן.

במידה ולא יופקד הפיקדון תוך המועד הנ"ל תדחה בקשת רשות להתגונן וב"כ התובע רשאי  יהיה להגיש פסיקתא לבית המשפט.

במידה ויופקד הפיקדון יועבר התיק לפסים של דיון מהיר וישמע בדיון מקדמי ביום  9.5.2006 בשעה 15.00 .

תשומת לב ב"כ הצדדים להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, המתייחסות לתביעות בסד"מ, שניתנו בהם רשות להגן והועברו לפסים של "הליך מהיר".

הוצאות הבקשה והדיון בסך 1,500 ש"ח + מע"מ ישולמו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.