החלטה בתיק א 10637/06

1.         בפני בקשה לתשלום תכוף, על פי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         המבקשת, דפנה אוחיון (להלן: "המבקשת"), ילידת 1975, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 30/5/02.

3.         עיקרי העובדות פורטו במסגרת החלטה קודמת, מיום 13/3/05, בבקשה לתשלום תכוף שנדונה בת.א. 75905/04 (להלן: "ההחלטה הקודמת").

4.         בקצירת האומר; במסגרת התביעה העיקרית, מונו מומחים מטעם בית המשפט בתחומי האורטופדיה והפסיכיאטריה. פרופ' פלומן המומחה בתחום האורטופדי, קבע נכויות כדלקמן:

            בגין מצב לאחר שבר באגן - 15% נכות.

            בגין מצב לאחר שבר באצטבולום - 10% נכות.

            בגין פגיעה באצבע 4 ביד שמאל - 5% נכות.

            בגין הגבלה, פחות מקלה, בתנועות עמוד השידרה המותני - 2% נכות.

            בגין פגיעה ברקמות רכות ברגל ימין - צלקות - 10% נכות.

            כן נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 5% בתחום הפסיכיאטרי.

            נכותה המשוקללת של התובעת מסתכמת ב - 39% נכות.

5.         עובר לתאונה, עבדה המבקשת כמטפלת בקשישים והשתכרה כ - 2,000 ש"ח נטו לחודש. בנוסף לשכרה של המבקשת, התקיימה המשפחה מקצבאות ילדים ומקצבת הבטחת הכנסה שקיבל בעלה של המבקשת.

6.         לאחר התאונה, הוכרה המבקשת כזכאית לגמלת נכות כללית המסתכמת בסך של כ- 4,500 ש"ח לחודש אלא שלטענת המבקשת, יש להביא בחשבון כי עם ההכרה בזכאותה לקצבת נכות כללית, נשללה זכאותו של בעלה, לגמלת הבטחת הכנסה ולפיכך ולטענתה, אין לנכות את מלוא גמלת הנכות הכללית.

7.         המבקשת מוסיפה וטוענת כי בהתחשב בצורך בעזרה, הוצאות ניידות והפרשי שכר דירה עקב המעבר מדירתה שבקומה רביעית ללא מעלית לדירה בקומת קרקע ובהתחשב בכך ששמיעת הראיות בתביעה העיקרית, נקבעה לחודש אוקטובר 2006, יש לפסוק תשלום תכוף נוסף לתקופה שהחל מיום 1/11/05 ואילך.

8.         המשיבה טוענת כי בהתחשב בכך שחלפו למעלה משנתיים ממועד התאונה ובהתחשב בגמלאות הנכות הכללית ובתשלומים התכופים ששולמו עד עתה בסך של כ 180,000 ש"ח, אין מקום להוסיף ולפסוק תשלום תכוף נוסף.

10.        כפי שציינתי בהחלטה הקודמת, טענות המבקשת, בדבר חסר תפקודה המוחלט עד כדי הצורך בשימוש בכיסא גלגלים, אינן עומדות בהתאמה לנכויות שנקבעו ויצויין כי על אף שהמומחים הרפואיים, טרם נחקרו הרי חוות הדעת, מהוות ראיה לכאורה לנכותה ומגבלותיה של המבקשת.

            בנסיבות אלה, גם אם אתחשב בהפסד שכר מלא, בסך של  2,000 ש"ח, בפיצוי בגין עזרת צד ג' בהיקף של כ - 1,200 ש"ח לחודש, הפרש שכ"ד בסך של כ - 1,000 ש"ח לחודש והוצאות כלליות לרבות בגין ניידות בסך של כ - 350 ש"ח לחודש, כמפורט בהחלטה קודמת, מסתכמת הזכאות לתשלום תכוף, בסך של כ - 4,550 ש"ח לחודש, ומאידך, גמלת הנכות הכללית מסתכמת בסכום זהה, בסך של כ - 4,500 ש"ח לחודש.

11.        בהתחשב בטענה בדבר שלילת זכאותו של הבעל, לגמלת הבטחת הכנסה ששימשה לפרנסת המשפחה מחד ובהוצאות יתרות, בגין התאונה, מאידך, ראיתי בהחלטתי הקודמת, להתחשב בתשלום תכוף, בסך של 1,500 ש"ח לחודש וזאת מבלי להביע עמדה בעניין טענת המבקשת כי אין לנכות את גמלת הנכות הכללית, במלואה.

            יחד עם זאת יצויין כי במסגרת ההחלטה הקודמת, ראיתי להביא בחשבון את טענת המבקשת כי בעלה חלה ונותח וכי הוגשה על ידו תביעה להכרה בנכות כללית. עתה הובהר כי בעלה של המבקשת אינו זכאי לגמלת נכות כללית, בזכות עצמו ולא ברור מדוע אינו עובד והאם היה ממשיך לקבל גמלת הבטחת הכנסה.