א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
10449-06
13/07/2006
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
התובע:
דן רכב ותחבורה בע"מ
|
הנתבע:
1. שיחק מסחר בעץ בע"מ
2. מוריס ניסן
3. מירקין מיכאל
|
| החלטה |
בפניי בקשתם של הנתבעים (להלן המבקשים) להורות על הוצאת כתב התביעה המתוקן אשר הוגש ללא רשות בית המשפט, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי ובנוסף למחוק/לדחות את התביעה בהתאם לתקנות 101 ותקנה 526 לתקנות סד"א.
לטענתם, מעיון בכתב התביעה נראה כי המשיבה הפחיתה את סכום התביעה בכמחצית .
למשיבה אין כל זכות לעשות זאת ולעשות דין לעצמה. היה עליה לבדוק את מסמכיה ונתוניה בטרם תגיש את תביעתה. חרף זאת המשיבה עשתה מקצה שיפורים, בצירוף מסמכים ועובדות חדשות, תוך הרחבת חזית פסולה ואסורה מבלי לבקש את רשות בית המשפט.
לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה מאחר ומדובר בהבהרת נפקות מסמכים אותם ביקשה לגלות ואין בכך לתקן את כתב תביעתה, אשר על תילו עומד וכל מהותו הבהרת הדברים לאור המסמכים שבידיה וחידוד את המחלוקת שבין הצדדים.
כתב התביעה המתוקן לא הוסיף, מעבר לאמור בכתב התביעה המקורי, מאום וכל שיש בו, הוא פרוט המסמכים המצויים שהתבקשה לגלות והתייחסותה אליהם, תוך הפחתת הסכום הנתבע מהמבקשים לאור חסרונו של מסמך מסירת הרכב. הפחתת הסכום נעשתה תוך החמרה איתה, לצורך חישוב חריגת הקילומטר.
לטענתה, לא הצליחה לראות מהו הנזק הדיוני שנגרם למבקשים, שכן לא הגישו כתב הגנה מתוקן.
דיון
העקרונות הכללים המנחים את בית-המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, הן תרומת התיקון ליעילות ההליך המשפטי, ולגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין,(אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, סיגא, עמ' 120). סמכות זאת מוקנית לבית-המשפט מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
92. רשות לתקן [97] (תיקון תשנ"א)
בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.
מלשון תקנה זו עולה שכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת נעתרים לו ברוחב לב, אך זאת בחריגים.
רע"א 2345/98 - סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח'. פ"ד נב(3), 427 ,עמ' 431-432.
"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(214 (3, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"דלט (556 (2). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".
החריגים, קרי הסייגים וההגבלות הקשורים במבקש התיקון סובבים סביב התנהגות בעלי הדין טרם הגשת בקשת התיקון, ושיהוי יתר בהגשת בקשת התיקון (329/60 פנחס נ' תעשית אבן וסיד, פ"ד ט 487, 490).
וכן בע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214.
"הלכה היא כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות. הגישה הנקוטה על ידינו בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה אפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית, 1991,בעמ' 328). כן אפשרו תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים ואפילו בשלב הערעור. בע"א 721/84(משען נ. מדינת ישראל, פד"י מ"א(1), 748, 755)... לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש בשיהוי רב או נהג בחוסר תום לב, לא יעתר בית המשפט לבקשת התיקון. כמו כן לא יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש".
על הפלוגתא האמיתית לבוא לדיון בפני בית המשפט, והוא אשר יחליט בעניינה.
בהחלטתי מיום 8.5.06 ניתנה למשיבים הרשות להתגונן וכן נקבע המועד להשלמת הליכים מקדמיים. לא נקבע דבר לעניין תיקון כתב התביעה.
משהומצא כתב התביעה המתוקן, למרות שלא הוגשה כל בקשה לתיקונו, הנתמכת בתצהיר, התברר כי סכום התביעה שבמחלוקת קטן.