החלטה בתיק א 10147/07

כללי :

עניינה של החלטה זו הנה בקשת הנתבע, להורות לתובעת להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו, בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט על פי סעיף 353א לחוק החברות התשנ"ט - 1999 (להלן : " החוק").

עמדת המבקש/הנתבע :

הנתבע טוען, כי בסמוך לאחר חתימת הצדדים על הסכם לשיפוץ, הצהיר מר גבי מור, אשר התיימר לפעול בשם התובעת, כי מאחר והתובעת מצויה בקשיים כלכליים, ברצונו כי החוזה ייחתם ויבוצע על ידי חברה אחרת בבעלותו בשם "אומנות השיפוץ לבניינים 2002 בע"מ".

זאת ועוד, לטענת הנתבע, במהלך ביצוע עבודות השיפוץ נקלעה התובעת למצב בו לא יכלה לשלם שכר לעובדיה ועל כן לא היה באפשרותה לסיים את עבודות השיפוץ.

בנוסף נטען, כי עיון בדו"ח רשם החברות של התובעת מעלה, כי התובעת לא שילמה את חובותיה לרשם החברות מאז שנת 2000 וכי קיימים נגדה שלושה שיעבודים ללא הגבלה על נכסיה.

עוד טוען הנתבע, כי נודע לו שכיום התובעת אינה חברה פעילה, אין היא מבצעת כל עבודות שיפוץ ואין לה נכסים בבעלותה.

בנוסף טוען הנתבע, כי תביעת התובעת הינה חסרת סיכוי. לטענתו, התביעה הוגשה בשיהוי וכן קיימת זכות קיזוז לנתבע, העולה משמעותית על הסכום הנתבע.

לפיכך, לטענת הנתבע, קיים חשש של ממש כי באם תדחה התביעה לא יהיה מהיכן לגבות את סכום ההוצאות באם ייפסקו כנגד התובעת.

עמדת המשיבה/התובעת :

מנגד, טוענת התובעת, כי " אומנות השיפוץ החיצוני לבניינים 2002 בע"מ", נכנסה לנעליה של התובעת, והיא זו אשר חתמה וביצעה את החוזה נשוא התביעה ומשחברה זו פעילה, ללא כל קשיים כלכליים הרי שאין חשש כי היא לא תשא בהוצאות, במידה והתביעה תדחה.

עוד טוענת התובעת, כי הנתבע לא הניח בפני בית המשפט כל ראיה לכך שהתובעת לא תוכל לשלם את הוצאותיו אם יזכה בדין.

זאת , מלבד דו"ח רשם חברות של חברה, שאינה פעילה ובו חוב זעום לרשם החברות, כאשר ידוע לנתבע, כי כבר בעת ההתקשרות התחייב מנהלה כלפיו לביצוע ההסכם באמצעות חברה אחרת, אשר אף היא חתומה על ההסכם.