החלטה בתיק א 10073/04

בהתאם להחלטת כב' סגן הנשיא, השופט קובי ורדי הועברה הבקשה לטיפולי.

תחילתו של תיק זה בבקשה לביצוע שטר.

לאחר שניתנה לנתבע רשות להתגונן, הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה, בדרך של הגדלת סכום התביעה.

הצדדים הגישו תגובותיהם, אך למיצער הואיל והתיק אבד ולא אותר לא התקיים דיון לגופא של בקשה, והתיק אף שוחזר.

כעת התיק אותר והונח לעל שולחני למתן החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה.

הבקשה לתיקון כתב התביעה עניינה הגדלת הסכום הנתבע.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע נתן הלוואה לשני לווים, ולדימיר וזיאנידה זבגלוב, להם ערב הנתבע.

אין מחלוקת בין הצדדים כי להלוואה הנ"ל ניתנה בטוחה בדמות מישכון זכויותיהם של הלווים בדירה.

דא עקא, הלווים בדרכי מרמה, זייפו טופס ביטול שטר המשכנתא ומכרו את הדירה לאחר.

לטענת התובע לכתחילה הוגש שוטר החוב לביצוע ביחס לפיגורים בלבד, וכעת לטענתו לאחר שהובררו כל הנתונים הנ"ל עותר התובע לאפשר לו לתקן את כתב תביעתו ולהגדיל את הסכום הנתבע.

אין הסכום המבוקש מהווה את כל החוב על פי ההלוואה המקורית אלא סך של 100,000 ש"ח שהינו שליש מהחוב המקורי, וזאת מטעמי אגרה.

הנתבע טוען כי החוב התיישן, וכי תיקון כתב התביעה מהווה עקיפת הוראות חוק ההתיישנות.

על כך, משיב התובע כי פעולות הלווים נעשו במרמה, זיוף שטר ביטול משכנתא והמלטות מהארץ, כאשר נסיבות אילו מאריכות את המועדים ומירוץ ההתישנות מתחיל רק ממועד בו נודע לתובע על מעשה המירמה.

לעניין תיקון כתב תביעה ובכך עקיפת מירוץ ההתיישנות נקבע על ידי ביהמ"ש העליון בע"א 728/79 - קירור נ' עבד אלחפיז זייד . פ"ד לד(4), 126 ,עמ' 131-132 כי :

"הכל מודים שאין בית-משפט מרשה תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחר נזק שאינו ניתן לפיצוי על-ידי פסיקת הוצאות. לפיכך אם מבקש בעל דין להעלות, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על-ידי הוספת עילה שהתישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי."

יחד עם זאת, ביהמ"ש מסביר באותו פסק דין כי באם אין שינוי בעילת התביעה הרי אין בכך משום פגיעה בל תתוקן בנתבע.

וכך קובע כב' השופט לוין באותו עניין :

"שני פסקי-הדין הנזכרים לעיל דנים בשני מצבים שונים: יכול וכתב התביעה המקורי מגלה עילה, אך ברצונו של התובע להביא בו שינוי, ויכול שכבר מלכתחילה לא הקים התובע עילת תובענה שלמה ובקשת התיקון באה להשלים את החסר. במקרה הראשון אין מניעה להיעתר לבקשת התיקון והוא - כשהתיקון אינו חורג מגדר עילת התובענה, כהגדרתה הרחבה. במקרה השני השאלה היא אך זאת: אם כלל כתב התביעה העיקרי מרכיבי יסוד כלשהם של העילה שמהם משתמעת, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע. "

בענייננו, עילת התביעה לא שונתה, והיא העילה המקורית, הגשת שטר לביצוע בגין ערבותו של הנתבע לחובם של הלווים מכוח הסכם ההלוואה שלקחו.