החלטה בתיק 001811/05

א.      עיריית רעננה פירסמה מכרז לביצוע עבודות תחזוקה במערכת הביוב המרכזית בעיר.

ועדת המכרזים בחרה בהצעת משיבה 3 שהיתה הזולה ביותר, ונמוכה מהאומדן ב-45%.

הצעת המבקשת היתה יקרה ב-19% מהאומדן. המבקשת טוענת כי היה על ועדת המכרזים לפסול את הצעת משיבה 3, ולבחור בהצעת המבקשת.

לפני בקשה לצו ביניים שיאסור מימושה של החלטת ועדת המכרזים.

ב.      בין העבודות אותן על הקבלן הזוכה לבצע - סילוק כל הפסולת על ידי הקבלן ועל חשבונו,

לאתר סילוק מורשה. משרד להובלת שפכים נכלל בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה - 1995 כעסק טעון רישוי, ומשיבה 3 לא הציגה רשיון עסק.

בהסתמכה על סעיף 6(א)(1) לתקנות חובת המכרזים התשנ"ג - 1993 טוענת המבקשת כי היה על ועדת המכרזים לפסול את הצעת משיבה 2 בשל העדר רשיון עסק למשרד להובלת שפכים.

ג.        אין חולק כי תנאי המכרז לא הציבו דרישת סף לצירוף רשיון עסק למשרד להובלת שפכים להצעות. עם זאת, בסעיף 1.16 לתנאי המכרז נקבע:

"לפני תחילת עבודות התחזוקה ימציא הקבלן למנהל, באם ידרש, את כל הרשיונות והאישורים לביצוע העבודה".

שאלת חלותן של תקנות המכרזים התשנ"ג - 1993 על הרשויות המקומיות שנויה במחלוקת, אף כי קיימת בפסיקה הסכמה רחבה כי ראוי היה להכפיף את מכרזי הרשויות המקומיות, ואף התאגידים העירוניים, לתקנות אלה. זו גם דעתי בדבר הדין הרצוי. עם זאת אני סבור שאין להחיל את התקנות על הרשויות המקומיות בדרך של חקיקה שיפוטית. הרשויות המקומיות אינן פטורות על פי הדין מחובת המכרז. לגבי מכרזיהן קיים דין נפרד. אלמלי קיומו של הדין הנפרד , הייתי סבור שאי תחולת חובת המכרז על הרשויות המקומיות מהווה תקלה ציבורית חמורה המצדיקה השלמה נורמטיבית בדרך של חקיקה שיפוטית תוך שימוש באנלוגיה. אלא שכאמור לא זה המצב.

אכן, האחדת דיני המכרזים הינה בבחינת הדין הרצוי, אולם משבחר המחוקק בדרך אחרת, אני סבור שעל בית משפט לכבד את בחירתו.

לפיכך דעתי היא שתקנה 6 הנזכרת אינה חלה על המכרז דנן.

ד.      עם זאת ברור, שרשות ציבורית, ורשות מקומית בכלל זה, לא תוכל לתת ידה להפרת חוק בפעולות המתבצעות בשירותה, ועל כן במסירת עבודות לקבלן עליה להקפיד שהקבלן יהיה מצוייד ברשיונות הדרושים על פי כל דין לביצוע עבודתו בשירות הרשות.

במכרז דנן בחרה העיריה שלא לדרוש צירוף הצגת רשיון עסק להצעות, והסתפקה בדרישה כי הקבלן הזוכה יצטייד בכל הרשיונות הדרושים לפני תחילת העבודות.

בנסיבות אלה איני רואה בקבלת הצעת משיבה 3 פגם המצדיק פסילת ההצעה, ובלבד שהעירייה אכן תעמוד על כך שמשיבה 3 לא תחל בביצוע העובדות בטרם יהיה בידה הרשיון הדרוש.

ה.      עוד טוענת המבקשת כי קבלת הצעת משיבה 3 פוגעת בעקרון השוויון. טענה זו אינה נראית לי.

הפרת עקרון השוויון מתקיימת מקום שהרשות נוהגת במציעים השונים איפה ואיפה, מוותרת למציע פלוני על דרישה שהופנתה לכלל המציעים, מציגה בפני מציע דרישה שלא הופנתה לכלל המציעים, או מפלה בין המציעים בדרך אחרת. כזאת לא אירע בענייננו.

לאור האמור לעיל אני סבור שסיכויי המבקשת לזכות בעתירתה אינם גבוהים.

ו.        אפילו סברתי כי סיכויי העתירה להתקבל טובים, לא הייתי נעתר לבקשה לצו ביניים שכן מאזן הנוחות נוטה כנגד מתן צו ביניים.