החלטה בשאלה שבמחלוקת – למי הסמכות העניינית לדון בתובענה זאת, לבית משפט זה או לבית משפט לענייני משפחה

1. השאלה שבמחלוקת – למי הסמכות העניינית לדון בתובענה זאת, לבית משפט זה או לבית משפט לענייני משפחה?

רקע

2. התובעת היא בתו מנישואים ראשונים של המנוח ר.ק ז"ל (להלן: "המנוח").
3. הנתבעת 1 (להלן: "ר' ") הייתה אשתו השנייה של המנוח, ולאחר פטירתו היא אלמנתו.
4. הנתבע 2 (להלן: "א' ") הוא אחיינה של ר'.
5. הנכס נשוא התובענה, היא דירת מגורים ב... (להלן: "הדירה").
6. לאחר פטירת המנוח הגישה ר' בקשה לקיום צוואה שהותיר אחריו המנוח. התובעת הגישה התנגדות לצוואה. לאחר משא ומתן בין הצדדים הגיעו התובעת ור' להסכם פשרה בבית משפט לענייני משפחה בחיפה, שם התבררה ההתנגדות לצוואה, לפיו תקבל 25% מערך הדירה לאחר פטירתה של ר' (להלן: "הסכם הפשרה").
7. בעקבות הסכם הפשרה ואישורו, נרשמה הדירה על שם ר' ביום 2.12.2007 בלשכת רישום המקרקעין, ונרשמה הערה על הסכם הפשרה.
8. ביום 11.4.2019 העבירה ר' את הדירה במכר ללא תמורה לא'.
9. התובעת טוענת כי העברת הזכויות האמורה בדירה לא' ללא תמורה מאיינת את הסכם הפשרה, ונעשתה בחוסר תום לב על ידי ר'.
10. משכך הגישה תובענה זאת, במסגרתה מבקשת סעד הצהרתי כי המכר ללא תמורה של הדירה לא' בטל, ולחילופין כי היא זכאית להירשם כבעלים של 25% מהזכויות בדירה מכח הסכם הפשרה.

הסמכות העניינית

11. סוגיית הסמכות העניינית עלתה במסגרת בקשה לתיקון כתב התביעה שהגישה התובעת.

            בתגובתו לבקשה טען א' כי עסקינן בסכסוך שעילתו בתוך המשפחה בין בני משפחה (התובעת ור'). לכן יש להעביר התובענה לבית משפט לענייני משפחה.

12. בתשובתה לטענה זאת ציינה התובעת כי אין עסקינן בסכסוך בתוך המשפחה אלא בהפרת הסכם הפשרה, שהינו סכסוך אזרחי. בכל מקרה היחסים שבין התובעת לר' ו/או בין התובעת לא' אינם של "בן משפחה" בהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").