החלטה בקשר להתיישנות תביעת ליקויי בנייה

1.      מונחת בפני בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת התיישנות.

2.      התובעים הגישו כנגד המבקש תביעה כספית בסדר דין מהיר בסך 36,000 ש"ח. עיקרה של תביעה זו הינו ליקויי בנייה בעוד המבקש היה המפקח על הבנייה.

3.      הדירה נרכשה ונמסרה לאחזקתם של התובעים בשנת 1998. בחודש יולי לשנת 2005 קרס הטיח מן התקרה באחד מחדרי השינה בדירה. התובעים נאלצו לתקן את הנזק בעצמם, למצוא דיור חלופי, איבדו ימי עבודה וכן נגרמה להם עוגמת נפש רבה. ראשי נזק אלו מסתכמים בגובה סכום התביעה.

4.      מנגד הגיש הנתבע בקשה לסילוק התביעה על הסף  בטענת התיישנות.

5.      הדירה נמסרה לידי התובעים בשנת 1998. האירוע עצמו התרחש בשנת 2005 והתביעה הוגשה רק בשנת 2006. משכך,  טענתו של הנתבע היא כי לפי סעיף 4 לחוק המכר (דירות) התשל"ג - 1973 (להלן: "החוק"), האחריות לחיפויים דוגמת הטיח פגה תוך ארבע שנים בעוד התביעה הוגשה רק לאחר למעלה משמונה שנים.

6.      המשיבים התנגדו לטענה זו מכל וכל. לשיטתם המדובר בפגם נסתר שלא היה יכול להיות ידוע להם אלא עד ליום האירוע בשנת 2005. משכך, התביעה לא התיישנה.

דיון

7.      בתאריך ה - 05/11/07 התקיים בפני דיון. ב"כ הנתבע טען כי מירוץ ההתיישנות החל עם מסירת האחזקה בדירה לידי התובעים. ב"כ התובעים טען כי מירוץ ההתיישנות לא החל אלא בגילוי הפגם וזאת בהתאם לחוק ההתיישנות. במהלך הדיון הוסכם כי הצדדים יוכלו להגיש אסמכתאות מטעמם ולאחר מכן תנתן ההחלטה בעניין. בתאריכים ה - 25 וה - 26 לנובמבר, הוגשו הסיכומים.

8.      לדידי, אין לקבל את טענת ההתיישנות.

9.      בסיכום טענות המבקש לעניין טענה זו, הופנה בית המשפט, בין השאר גם לבר"ע (ת"א) 1408/05 דור שמואל נ' מ.א נתנאל חברה לבניין (פורסם בנבו). שם, ציינה כבוד הש' רות רונן כך -

"מנין תקופת ההתיישנות בתביעות שעניינן ליקויי בניה, מתחיל מהיום בו נולדה עילת התביעה, היינו ביום בו נמסרת לקונה הדירה שבה קיים ליקוי, פגם או אי התאמה."

10.  לדידו של ב"כ המבקש, ניתן לראות כי מועד תחילת מירוץ ההתיישנות הוא יום מסירת הדירה. אם כך, הרי שהתביעה דנן התיישנה.

11.  סבורני כי דין טענה זו להדחות. התובעים בחרו להגיש תביעתם כנגד הנתבע בהתאם לפקודת הנזיקין. משכך, עומדים התובעים בפני מסלול שבו אין כל קשר לחוק המכר דירות והתניות הקיימות בו ובנוסף עליהם לעמוד בתנאי ההתיישנות לפי חוק ההתיישנות תשי"ח - 1958. סעיף 4  לחוק אינו נועד לחסום רוכשי דירות מלהגיש תביעתם לפי פקודת הנזיקין. בעניין זה הנני תמים דעים עם כב' הש' ד"ר סורוקר שקבעה  בת.א (ראשל"צ) 2207/05 נקש נ' ש.ח.א. בנייה וייזום בע"מ ואח' (פורסם בנבו) -

"למעלה מן הצורך אציין כי סעיף 4 לחוק המכר (דירות), לא נועד לחסום את רוכשי הדירות מתביעה על פי פקודת הנזיקין הכללית. מטרתו של החוק היא להקל עם הרוכש המבקש לבסס עילה של אי התאמה. בקשר לכך קבע החוק, לנוחות הרוכש, חזקות המעבירות את נטלי ההוכחה. ואולם, לא יעלה על הדעת כי חלוף הזמן לבדו יחסום רוכש מתביעה על פי הדין הכללי, מקום בו הוכח על ידו ליקוי בנייה שהיה קיים מלכתחילה (להבדיל מנזק שגרם הרוכש, או מבלאי סביר)."

12.  טענת המשיבים מקובלת עלי וכל עוד לא התגלתה עילת התביעה, מירוץ ההתיישנות איננו מתחיל. סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע זאת בהיא לישנא -

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."

13.  לפי כתב התביעה, עילת התביעה התגלתה רק בשנת 2005 ולא כפי שטוען הנתבע, עם רגע מסירת הדירה. עניין גילוי עילת התביעה אפילו לא נעלם מעיניה של כב' הש' רונן בהחלטתה אשר צירף ב"כ המבקש בעצמו לטיעוניו. באותו מקרה בדקה כב' הש' רונן מתי התגלתה הרטיבות בדירה לראשונה! והכריעה כי לכל הדעות הרטיבות לא התגלתה אלא בחודשי החורף לאחר שנמסרה הדירה.

14.  הנה כי כן, אפילו בתימוכין מטעם המבקש קיימים חיזוקים לטענות המשיבים.

15.  הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות נדחית בזאת.

16.  הנני מחייב את המבקש בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ש"ח + מע"מ.