החלטה בערעור תעבורה 45/15

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי המטכ"ל שניתן בתיק מטכ"ל (תעבורה) 277/15 (סא"ל שחר גרינברג – שופט) ביום 28.10.2015. הערעור (קולת העונש) התקבל.

1. התביעה הצבאית מערערת על העונש שנגזר למשיב, שהורשע על-פי הודאתו, בבית הדין קמא, בעבירה שעניינה חובה להחזיק בהגה או בכידון, לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. כעולה מכתב האישום בו הורשע, בתאריך 8 במרץ 2015 בשעות הבוקר, באזור הכניסה לרמת השרון, נהג המשיב ברכב הצבאי כשהוא אוחז בידו מכשיר טלפון סלולארי.
2. בית הדין קמא גזר למשיב שלושים ימי פסילת רישיונות נהיגה צבאי ואזרחי על תנאי וקנס בסך 500 ש"ח. צוין, כי המשיב הודה ובכך חסך בזמן שיפוטי. כן ניתנה הדעת על וותק הנהיגה של המשיב, נסיבות אישיות הנוגעות לאשתו, שבעטיין נזקק המשיב לרישיון הנהיגה, ותפקידו הצבאי.
3. בית הדין קמא היה ער לעברו התעבורתי של המשיב, שלחובתו שתי הרשעות בבית-דין צבאי, בעבירה שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר, בשנים 2012-2013 וכן הרשעה נוספת בשנת 2008, בה הורשע בבית-דין צבאי בגין עבירה דומה לעבירה נשוא הערעור. במהלך התקופה האמורה (החל משנת 2008 ועד 2013) אף נרשמו לחובתו מספר הרשעות בדין משמעתי בעבירות תעבורה אחרות.
4. התביעה הצבאית עתרה להחמרה בענישה ולהוספת רכיב של פסילה בפועל של רישיונות הנהיגה של המשיב וזאת לנוכח חומרת העבירה בה הורשע, הפוגמת ביכולתו של הנהג להתרכז בנעשה בכביש והיוצרת, לפיכך, סיכון משמעותי למשיב ולמשתמשים אחרים בדרך. התביעה סבורה כי עברו התעבורתי המכביד של המשיב מצדיק אף הוא את החמרת הענישה, באשר ניכר כי המשיב מזלזל בחוקי התעבורה ואינו מורתע מלשְנות ולבצע עבירות תעבורה.
5. המשיב עתר לדחיית הערעור. להבנתו, הוא הפנים את חומרת העבירה הנדונה גם בלא שיפסלו רישיונותיו, וכן היפנה המשיב לנסיבותיו האישיות, כאמור. תחילה, טען המשיב כי הודה בעבירה נושא הערעור רק כדי "לסיים את העניין", אולם מששאלתיו אם ברצונו לבקש החזרת התיק לבית-דין קמא, לשם ברור אשמתו, סירב לכך.

דיון והכרעה

6. המשיב נתפס כשהוא נוהג ואגב כך אוחז בידו מכשיר סלולארי. מדובר בעבירה המסיחה את דעתו של הנהג מהמתרחש בדרך, ופוגעת בריכוזו וביכולתו להגיב בזמן, לנעשה מסביבו. עברו התעבורתי של המשיב מכביד, ובשנים האחרונות הוא עמד שלוש פעמים בפני בית-דין צבאי והורשע בעבירות תעבורה; פעמיים בנהיגה במהירות העולה על המותר בשיעור ניכר, ופעם בעבירה הדומה לעבירה נשוא הערעור. הצברן של העבירות הוא המוסיף נופך של חומרה לעבירה הנדונה כעת, שכן המשיב, באופן נהיגתו, מגלה שאינו מציית לחוקי התעבורה, פעם אחר פעם.
7. הענישה שהוטלה בערכאה קמא אינה מביאה לידי ביטוי את חומרת מעשה העבירה, נוכח עברו התעבורתי המכביד של המשיב, כאמור.
8. מטעם זה, ראיתי לקבל את ערעור התביעה. מתוך שאין דרכה של ערכאה זו למצות את כל חומר הדין עת מתקבל ערעור התביעה על מידת העונש, החלטתי, כי לענישת המשיב יווספו עשרים ואחד (21) ימי פסילת רישיונות נהיגה צבאי ואזרחי בפועל. אין שינוי ברכיבי הענישה שהטיל בית הדין המחוזי. המשיב יפקיד רישיונותיו במשרדי סמכות רישוי צה"ל עד יום 24.1.2016 בשעה 12:00 וממועד ההפקדה בפועל תמנה תקופת הפסילה.

ניתן והודע היום, ח' בשבט התשע"ו, 18 בינואר 2016, בפומבי ובמעמד התובע הצבאי והמשיב.

ארז פורת,            אל"ם                                       אל"ם
שופט בית הדין הצבאי
ל    ע   ר   ע   ו   ר   י   ם

חתימת המגיה: _________________             העתק           נאמן             למקור