החלטה בערעור מס שעניינה טענת חברה לקבלת זיכוי מס בגין מס ששולם בחו"ל

פתח דבר

1. במסגרת הערעור, שהוגש על שומה שנקבעה לשנים 2013-2010, הייתה מחלוקת בין הצדדים במספר סוגיות שכולן הוסרו מן הדרך, למעט סוגיה אחת שבה ממשיך לעסוק הערעור והיא טענת המערערת על זכאותה לקבל זיכוי מס בישראל בגין מס זר ששילמה בברזיל.
2. תמצית המחלוקת שנותרה בין הצדדים בערעור:

חברת הבת של המערערת בברזיל (Genrent Do Brasil Ltda) (להלן: "ג'נרנט") שכרה מהמערערת גנרטורים ושילמה לה בגינם דמי שכירות בשנים 2012-2010.

הבנק באמצעותו שולמו התשלומים למערערת, בנק Santander, ניכה מס במקור בשיעור של 15% מההכנסות ששולמו למערערת.

בעוד שהמערערת טוענת כי היא זכאית לזיכוי מס זר בגין מלוא הסכומים שנוכו במקור מהכנסותיה, בשיעור של 15% כאמור, טוען המשיב כי לפי סעיף 12 לאמנה למניעת כפל מס שבין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרטיבית של ברזיל (להלן: "אמנת המס") היה על המערערת לשלם מס בברזיל בשיעור של 10% בלבד מהכנסותיה ולכן היא אינה זכאית לזיכוי מס בישראל בגין סכומים שנוכו במקור מעבר לשיעור זה (5%). לשיטת המשיב, סכומים שנוכו במקור על ידי הבנק המשלם, העולים על 10% מהכנסות המערערת, הם בגדר תשלום "וולונטרי" שהמערערת אינה זכאית לזיכוי ממס בגינו בישראל.

3. המערערת שילמה בברזיל 15% מס (על דרך של ניכוי מס במקור) אך קיבלה בישראל זיכוי רק על 10% מתוכו. הפער בשיעור של 5% מהמס מסתכם בסך של כ-12 מיליון ש"ח במונחי קרן.
4. שלוש בקשות מונחות בפניי:

האחת, בקשה מטעם המשיב למחיקת תצהירי עדות ראשית מטעם המערערת לרבות חוות דעתו של Adv. Ian Muniz מתאריך 26.7.2020 (להלן: "חוות הדעת של עו"ד מוניז");

השנייה, בקשה מטעם המערערת מתאריך 10.7.2020 כי בית המשפט יורה לרשות המוסמכת בישראל לפתוח בהליכי הסכמה הדדית;

השלישית, בקשה מטעם המשיב למחיקת חוות דעתו של Prof. Reuven Avi-Yonah מתאריך 26.7.2020 (להלן: "חוות הדעת של פרופ' אבי-יונה").

5. בית המשפט ניסה לפשר בין הצדדים ואף הציע הצעה לסיום המחלוקת. ברם, ניסיון זה לא צלח לאחר שהמשיב הודיע, מהטעמים המפורטים בתשובתו מתאריך 1.10.2020, כי לא יוכל להסכים להצעה בשלב זה, בטרם נפרשו מלוא ראיותיו בפני בית המשפט.

לאור זאת, נדרשת אני להכריע בבקשות שבפניי.

יצוין כי להכרעה בבקשות תהא נפקות על קביעת היקף המחלוקת בערעור ועל אופן המשך ניהול הליך ההוכחות.