החלטה בענין מעבר מגורים מישוב לעיר

 בענין הקטין: ג' יליד 2006

בענין מקום מגוריו של ג'

עניינה של החלטה זו הכרעה בבקשת האב לאשר לקטין לעבור להתגורר עימו בZ. הקטין מתגורר נכון להיום, לסירוגין בבית הוריו, כאשר האם מתגוררת במושב X , מקום מגורי המשפחה טרם הפירוד והאב עד לאחרונה התגורר בקיבוץ Y   ועבר להתגורר בZ.

הצדדים הינם בני זוג לשעבר והורים לשלושה ילדים משותפים, שניים מהם בגירים והבן הצעיר ג' הינו קטין 12 וחצי.

ביום 4.7.2016 נחתם בין הצדדים הסכם שלום בית ולחלופין גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 13.7.2016 (להלן: "ההסכם").

            ההסכם כולל הוראות ביחס לאחריות הורית משותפת החל ממועד הפירוד (סעיפים 22-29).

            בין היתר הוסכם כי טובת הילדים היא שיהיו במשמורת משותפת של ההורים תוך חלוקת זמני שהות שוויונית והצדדים מתחייבים לגור במרחק שלא יעלה 15 ק"מ מביתם המשותף האחרון וכן שמקום לימודי הקטינים לא ישתנה אלא בהסכמה.

בחודש אוקטובר 2017 הגישה האם תביעה למשמורת בתלה"מ 37075-10-17 ובסמוך למועד זה הגישה בקשה למתן צו לשמירת הסטטוס קוו בענין הקטין המונע מעבר הקטין באופן חד צדדי ממקום מגוריו במושב X.

            בהחלטה מיום 22.10.2017 נקבע כ בשלב זה ועד למתן החלטה אחרת, לא ייעשה כל שינוי במקום מגוריו הנוכחי של הקטין ו\או במוסד החינוכי בו הוא לומד.

כחודשיים לאחר פתיחת ההליך ע"י האם, הגיש האב תביעה להעברת משמורת הקטין בתלה"מ 9654-01-18 ובמסגרתה בקשה להעתקת מקום מגוריו של הקטין לZ.

האב הבהיר כי חוזה השכירות בגין דירת מגוריו בקיבוץ Y צפוי להסתיים בסוף שנת הלימודים הנוכחית והוא מתעתד לעבור להתגורר בדירת בת זוגו בZ.

האם מתנגדת להעתקת מקום מגורי הקטין לZ וטוענת כי עיתוי הגשת הבקשה הינו סיום מלאכתו של האב לנתק את הקטין ממנה, לאחר הסתה פרועה, המגיעה עד כדי ניכור הורי חמור.