החלטה בעניין עיכוב יצאה מן הארץ לקטינים בימי קורונה

1. א' ילידת 2015

2. ב' ילידת 2016

החלטה

1. לפני בקשת האם לביטול צווי עיכוב יציאה מן הארץ שהוצאו ביחס לבנותיהם המשותפות של הצדדים, א' וב' קטינות כבנות 4 וחצי ו-3 וחצי (להלן: "הקטינות").

הורי הקטינות אינם חיים יחד.

2.צו עיכוב יציאה כנגד הקטינות ניתן לפני למעלה משנתיים, במסגרת החלטה מיום 16.1.2018 ע"י כבוד השופטת רות אטדגי פריאנטה. האם מבקשת לבטלו ולהתיר לקטינות לצאת לחו"ל, האב מתנגד.

3.הסמכות להכריע בעניינם של קטינים נתונה תחילה, בראש ובראשונה להוריהם. ר' לענין זה הוראות סעיף 18 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962.

בהעדר שיתוף פעולה הורי, אם כאשר ההורים חיים יחד ואם כאשר אינם חיים יחד , נדרש ביהמ"ש לענייני משפחה להכריע בעניינים הנוגעים לקטינים. ר' לענין זה הוראות סעיפים 24 ו – 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962.

4.בענין הקטינות שבכותרת, בהעדר הסכמה בין ההורים ונוכח היעדרותה של כב' השופטת רותי אטדגי, הועברה הבקשה להתברר בפני.

5.בבקשה מיום 18.2.2020 צוין כי האם מעוניינת לנסוע לארה"ב לתקופה החל מ-21.3.2020 ועד ליום 12.5.2020 על מנת לטייל ולשהות בחיק משפחתה המתגוררת בארה"ב בחופשת הפסח, לרבות בבת המצווה של אחותה, הצפויה להתקיים בתאריך 24.3.2020.

6.האב מתנגד לבקשה בנימוק של חשש להברחת הקטינות לחו"ל.

האב טוען כי לאם ולקטינות אזרחות אמריקאית ודרכונים בתוקף וכי היא יכולה בכל רגע נתון לעזוב את הארץ עם הקטינות ולהבריחן לחו"ל.