החלטה בעניין סמכות בימ"ש לתביעה עצמאית של קטינה לקבלת טיפול הורמונאלי

בפני תביעתה העצמאית של קטינה (התובעת 1) לקבלת טיפול הורמונלי לשם ביצוע תהליך שינוי מגדרי, זאת חרף התנגדותו של אביה הוא הנתבע 1.

הנתבע 1, אביה של התובעת 1, הגיש כתב הגנה בו נטען כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בעניינה של הקטינה.

לטענתו, משהורי הקטינה התגרשו בשנת ___ בבית הדין הרבני וכל העניינים הנלווים נכרכו כדין לתביעת הגירושין, לרבות משמורת הקטינה, אזי הסמכות הבלעדית לדון בעניינה של הקטינה מסורה לבית הדין הרבני.

כך לשם הדוגמא, בחודש פברואר ____ דן בית הדין הרבני בסוגיית טיפול נפשי לקטינה.

הקטינה טוענת מנגד כי בהתאם לסעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995 עומדת לה הזכות להגיש תובענה לבית משפט זה בכל עניין שבו עלולה זכותה להיפגע פגיעה של ממש.

עניינה של התובעת הינו נפרד ועצמאי מעניינם של הוריה ואף אם ענייני משמורת הקטינים נכרכו בהליך הגירושין בין ההורים, אין זה מונע מהקטינה גישה לבית משפט זה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני מוצאת להכריע בשאלת הסמכות, ואקדים ואומר כבר בשלב זה כי מצאתי שהסמכות לדון בתביעתה של הקטינה נתונה לבית משפט זה.

חוק בתי המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995 ("החוק") קובע בסעיף 3(ד) כי בנסיבות המנויות בסעיף, זכאי יהיה קטין לייצוג נפרד ועצמאי:

"בעניין מענייני משפחה הנוגע לקטין....רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לעניין סעיף זה, "הגשת תובענה" לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט...."

הרעיון של ייצוג עצמאי לקטין, כקבוע בסעיף 3(ד) לחוק,  זו קיבל משנה תוקף בהמלצות הוועדה לבחינת עקרונות היסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, בדו"ח ועדת המשנה בנושא ייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים, (להלן: "דו"ח וועדת רוטלוי") אשר הגישה, בשנת 2004, לשר המשפטים הצעת חוק בנושא "ייצוג ילדים ובני נוער" במסגרתה נקבעו העילות למינוי מייצג בענייני משפחה.