החלטה בעניין מעצר עד תום לנאשם בביצוע עבירות נהיגה בשכרות

בפניי בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים של המשיב.

הבקשה הוגשה בד בבד ביחד עם כתב אישום אשר מייחס למשיב ביצוע עבירות של נהיגה בשכרות. המשיב נעצר ביום 19.12.2017.

המבקשת טוענת כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות, וזאת לנוכח דוחות הפעולה של השוטרים אשר עצרו את המשיב, דוחות השוטרים אשר נטלו מהמשיב את הדגימה לצורך בדיקה, הודעתו של המשיב במשטרה וממצאים ראשוניים באשר לשימוש בסם על פי בדיקת המעבדה הטוקסיקולוגית.

עוד טוענת המבקשת, כי המדובר במשיב מסוכן, אשר התנהגותו מלמדת על היותו מסוכן כלפי ציבור משתמשי הדרך, וכי אין לתת בו אמון. מלבד זאת, מציינת המבקשת כי המשיב אוחז ברישיון נהיגה משנת 2008, ולחובתו 10 הרשעות קודמות, ובין היתר הרשעות בגין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים והרשעה בגין נהיגה בזמן פסילה.

כנגד המשיב תלוי ועומד מאסר מותנה שאורכו 4 חודשים, ואשר הוארך במסגרת תיק 3095-03-12 למשך שנתיים נוספות, ובכך הפך לחב הפעלה.  למשיב עבר פלילי הכולל 5 הרשעות קודמות, ובין היתר הרשעה בעבירות של החזקה ושימוש בסמים.

סיכומו של דבר, המבקשת גורסת כי אין מקום לחלופת מעצר, ויש להורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח.

מנגד, טען בא כוחו המלומד של המשיב כי לדידו לא קיימות ראיות לכאורה. ב"כ של המשיב נימק טיעוניו, בכך שטען כי החיפוש שנערך ברכבו של המשיב ארע באופן רנדומלי, ולא לאחר שהמחפשים התרשמו כי המשיב נהג בצורה מסוכנת. ב"כ המשיב טוען כי המדובר בחיפוש בלתי חוקי, אשר תוצאותיו אמורות להיות פסילת הראיות אשר נמצאו בעקבותיו.

מלבד זאת, טוען ב"כ המשיב כי לא קיימת אינדיקציה ברורה לכמות אשר נתפסה, לכאורה, בבדיקת השתן אשר בוצעה למשיב. לא קיימת בתיק ראיה ממשית ואין עדיין תוצאות סופיות של המעבדה הטוקסיקולוגית.

לסיום, טוען ב"כ המשיב כי אין מקום לסטות מן ההלכה לעניין תיקי תעבורה, אשר בהתאם לה ברירת המחדל הינה שחרור ואילו החריג הינו מעצר.