החלטה בעניין מועד השבחות שנעשו בבית הנישואין

1.החלטה זו עניינה הכרעה במחלוקת בין הצדדים, ביחס לתקופה בה בוצעו השבחות של בית הנישואין ב..., ע"י הנתבעת ובעלה לשעבר ג'. הנתבעת טוענת כי ההשבחות נעשו החל

ממועד האירוסין בשנת 1992. התובעים טוענים כי ההשבחות נעשו, לכל המאוחר

ממועד הגירושין, בשנת 2013 .

2.לשם הכרעה במחלוקת הוגשו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעים הוגשו תצהירי התובעים, וכן תצהיר של ג'. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר של הנתבעת, תצהירים של בעלי המקצוע ע.כ. (להלן: "ע"), ח.ס. (להלן: "ח"), ו.א. (להלן "ו") ועו"ד ח.ע., אשר ערך

את צוואת האב המנוח של התובעים – ע.ס. ( להלן: "עו"ד ע").

3.התובעים הצהירו כי הם הבעלים של הבניין בו מצוי בית הנישואין, בהתאם לצו הירושה של אביהם המנוח. מדובר בבניין המורכב מ-2 קומות. בקומה הראשונה התגוררו הורי התובעים.בקומה השנייה, אשר נבנתה במהלך חיי ההורים, לפני יותר מארבעים שנה, התגוררו הנתבעת וג' לאחר שהתחתנו. כיוון שג' הוא האח הבכור, אפשר לו האב לגור בקומה השנייה, עד

שיקנה בית או דירה אחרת למגוריו. האב המנוח נפטר בשנת 2004 ומי שנשארבקומה הראשונה הם האם מ', האחות נ', האח ע' והתובע . לאחר שהנתבעתוג' נפרדו,

נותרה הנתבעת בבית הנישואין ללא כל רשות, חרף כל הפניות כי תפנה את הבית. נטען כי

מערכת היחסים בין הנתבעת לבין מ' היא סבוכה ורוויית מתחים. לאחר הגירושין

הנתבעת וילדיה החליטו להתייחס למ' בצורה מחפירה, הכוללת זריקת זבל ופחמים

מהדירה, התזת מים עכורים וקללות. נוכח היחס המחפיר, השלים ע' את ביתו ועבר להתגורר

שם יחד עם האם מ', האחות נ' והאח ע'. נטען כי מ', אשר נאלצהלעזוב בעל כורחה את

הבית בו גרה יותר מ-50 שנה, חוזרת ומציינת כל בוקר את רצונה העז לחזור ולגור

בביתה. נטען כי הנתבעת מנעה מהתובעים להיכנס לנכס, ע"י הגשת תלונותבמשטרה,