החלטה בעניין העתקת מקום מגורים של אישה וקטינים

1. בפני בקשה למתן צו המונע מהמשיבה להעתיק את מקום מגוריה ומגורי ילדיהם המשותפים של הצדדים ממושב א' לעיר צ'. הבקשה הוגשה במסגרת תביעת המשמורת שהגישה המשיבה כנגד המבקש.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים:

1.  הצדדים הינם בני זוג שנישאו כדמו"י ביום 25.11.97. מנישואים אלה נולדו לבני הזוג חמישה ילדים ביניהם ארבעה קטינים.
2. יחסי בני הזוג עלו על שרטון. לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות במסגרת הליך יישוב סכסוך שהוגש לבד"ר, הגישה התובעת ביום 06.03.17 לבית משפט זה, תובענות למזונות, משמורת ותובענה לשמירת זכויות.
3. לטענת האם בתביעת המשמורת, היא מאסה בהתנהגותו המחפירה של האב שכללה השמצות וגידופים ואף הכאת הילדים, וכן טענה כי האב רועה בשדות זרים. לטענת המשיבה, הצדדים מתגוררים במושב א' בבית שיוחד ויועד להם, ללא תשלום דמי שכירות, טובת הקטינים כי יוותרו במשמורתה תוך קביעת זמני שהות הולמים לרגל הפירוד הצפוי.
4. המבקש הכחיש טענות האם בכתב ההגנה. טען כי טענות אלה נועדו לפגוע בשמו הטוב וליצור קרע בינו לבין ילדיו. לטענתו, לאחרונה המשיבה היא זו שהתנהגה בצורה מנוכרת וזרעה הרס בחיי הנישואין, על רקע בחירתה לסטות מאורח החיים הדתי של הצדדים. כן טען כי במשך השנים שימש כמפרנס היחיד והדמות המחנכת היחידה בבית כאשר המשיבה מרשה לילדיהם לנהוג כראות עיניהם,  ללא נסיון לחנכם ללכת בדרך הישר תוך עידוד הילדים לזלזל באביהם. כן טען כי ביתם הגדולה (כיום בגירה) מתגוררת בבית סבתה מזה מספר שנים, וכיום מתגוררת עם בן זוגה בצ',  ואילו הקטינה א' (בת כ-17 שנים), גרה אצל השכנים מזה תקופה ארוכה לאחר שאורח החיים הדתי בבית לא התאים לה. 
5. עוד ציין כי הקטינה א' התחנכה בבי"ס דתי אולם המשיבה החליטה על דעת עצמה להעבירה לבי"ס חילוני. כן טען כי לאחר שניסה לטפל בהיעדרויות הרבות מבית הספר של הקטינה ש', בת ה-15, טענה הקטינה כי היכה אותה, תלונה שהתבררה ברווחה כתלונת שווא.
6. במסגרת כתב ההגנה טען האב כי אין מקום לקביעת המשמורת על הקטינה ש' אצל האם ויש להורות על מעורבות לשכת הרווחה, ובאשר לקטינים ד' (בן כ-11) ונ' (בן כ-5), יש לקבוע כי יוותרו במשמורתו היחידה.
7. במסגרת כתב ההגנה ובהמשך במסגרת "הודעה דחופה ובקשה למתן הוראות", טען האב כי  על רקע כוונות האם לקחת את הקטינים ולהעתיק את מקום מגוריהם לעיר צ', תוך שינוי מוסדות החינוך – יש למנוע מעבר כאמור ללא החלטה שיפוטית.
8. בהחלטה מיום 06.04.17 הוריתי על עריכת תסקיר ובו המלצות בעניין טובת הקטינים בכל הנוגע להעתקת מקום מגוריהם לרבות עיתוי השינוי (וזאת בשים לב לכך כי הבקשה הוגשה במהלך שנת הלימודים).
9. לאחר שהאב הודיע כי נדהם לגלות שהאישה עזבה את הבית עם הקטינים ולקחה עימה מיטלטלין, הודגש בהחלטתי מיום 26.04.17 כי ככל שאכן המשיבה העתיקה את מקום המגורים – עליה לשוב ולהתגורר ביישוב א'. בתגובת האם מיום 27.04.17 הודתה האם כי אכן שכרה בית בצ', אולם לא נעשה כל שינוי במסגרות החינוך של הקטינים, והודיעה כי ללא החלטה שיפוטית לא תשנה את מקום מגורי הקטינים ומקום חינוכם.

המלצות התסקיר מיום 06.05.17:

1. בתסקיר תואר מצבם המורכב של הקטינים והקשיים בתפקודם על רקע הסכסוך בין הוריהם. כן צויין כי לאחר שהאם עזבה את בית המגורים עם ילדיה ביום 25.04.17 במושב ועברה להתגורר בצ', שבה יום לאחר מכן עם הקטינים ד' ונ' לבית הצדדים במושב. שלוש הבנות נותרו להתגורר במהלך השבוע בבית הסבים בצ', ובסופי שבוע כשהאם מגיעה לצ', הן שוהות עימה. ע"פ המתואר בתסקיר, תהליך זה יצר מציאות עגומה של פיצול בין ילדי המשפחה, כאשר בבית בו מתגוררים הצדדים ושני הקטינים, אין כל תקשורת בין בני הזוג.
2. העו"ס התרשמה כי האם הינה אם מסורה לילדיה, דואגת לרווחתם האישית הכלכלית והפיזית אולם מתקשה בתקשורת אסרטיבית מולם. לעומת זאת, האב אשר מדיווח מסגרות החינוך עולה כי הוא משתף פעולה מתעניין ואיכפתי כלפי ילדיו, מציג עמדה מאוד נוקשה בנוגע לחינוך הילדים ולגבולות מבלי לגלות מידה של גמישות, מתאר עצמו כקורבן ואינו רואה את החלקים שלו במערכת המשפחתית ואף לא לוקח אחריות עליהם.
3. כן התרשמה העו"ס כי הקונפליקט הגבוה בו נתונים ההורים והעובדה כי הילדים חשופים למתיחות בין הוריהם המתגוררים תחת אותה קורת גג, אינה עולה בקנה אחד עם טובת הילדים ומשפיעה על תפקודם.