החלטה בעניין הסדרי שהות בין אב לילדו הקטין

עניינה של החלטה זו הקשר בין האב לילדו הקטין, והפתרונות האפשריים במצב שנוצר. לצדדים שני ילדים. א.ג. – כיום בן 20, וד.ג. כיום בן 12.5. נסיבות המקרה קשות ומורכבות, לצורך החלטה זו, להלן תפורט השתלשלות העניינים בהליך.

הורתו של ההליך דנא בקשת האב מיום 16.05.16 לקביעת הסדרי התראות זמניים עם הקטין, וזאת נוכח העובדה כי בינו לקטין קיים נתק שנמשך למעלה מ 6 חודשים. לא למותר לציין, כי לשיטת האב, נגרם הנתק בשל סירוב האם לאפשר כל מהלך אשר יתווה קשר מיטיב של האב עם בנו.

האם בתגובתה הבהירה, כי הקטין מביע התנגדות נחרצת לכל קשר עם אביו, הדגישה כי הקטין מצוי בטיפול, וכן הכחישה את טענות האב כאילו אינה מאפשרת קשר, בנוסף טענה כי היא נוקטת במאמצים רבים לשיקום הקשר בין האב לקטין. יחד עם זאת הבהירה, כי יש להתחשב ברצון בקטין וכי אל לו לבית המשפט לכפות על הקטין קשר עם אביו. עוד ביקשה האם, כי ביהמ"ש יפגוש את הקטין וזאת על מנת ללמוד אודות מערכת היחסים בין הקטין לאב.

בהחלטתי מיום 24.11.16, דחיתי את בקשת האם להיפגש עם הקטין, וזאת נוכח העדר תסקיר עו"ס, בד בבד, היות ואין חולק כי בין האב לילדו לא מתקיים כל קשר, סברתי כי המשך הנתק יפגע בקטין וכן בניסיון לשיקום הקשר. משכך, הוריתי לצדדים להגיב להצעתי, לפיה יקבעו הסדרי התראות זמניים, בהם יפגוש האב את הקטין בכל יום שלישי בין השעות 16:30 ל 18:30, עת האב יאסוף וישיבו אל בית האם.

האם בתגובתה, חזרה על טענותיה לעיל והדגישה בפני בית המשפט כי אינה מסיתה את הקטין, וכי היא נוקטת בכל מאמץ על מנת לאפשר קשר בין הקטין לאב. יחד עם זאת, התכבדה האם להודיעני כי היא מגבה לחלוטין ומכבדת את החלטת בנה שלא להיפגש עם אביו, וסבורה, כי אין לכפות על הקטין הסדרי התראות עם אביו.

האב מצדו, סמך ידו על הצעת בית המשפט, תוך שהוא שומר על זכותו לפנות בבקשה להרחבת הסדרי השהות כשתגיע העת.