החלטה בעניין דחיה על הסף מחמת מעשה בית דין

לפני בקשה שהוגשה ע"י הנתבעת כנגד התובע, לדחיית תובענה על הסף מחמת מעשה בית דין.

בהליך העיקרי מתבררת תביעת התובע לפסק דין הצהרתי בדבר היעדר חיוב במזונות הנתבעת ולחלופין, לביטול פסק דין מיום 19.3.1995 (להלן: "פסק הדין").

השאלה העומדת על הפרק היא האם אכן נושא התביעה (סעד הצהרתי ולחלופין ביטול פסק דין) נבלע ונידון בפסק דין חלוט, באופן שיש בו כדי לשלול מהתובע את האפשרות לחזור ולחדש את בירור ההליך.

רקע

1. התובע והנתבעת נישאו זל"ז בשנת 1991 ונולדו להם שלושה ילדים משותפים, כיום כולם בגירים (הבן הצעיר המשותף הוא יליד 1999).

בעת היכרותם היו הצדדים אלמנים מבני זוג קודמים ולכל אחד מהם 6 ילדים מנישואיו הראשונים.

2. קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לנפקות הנישואין מבחינה הלכתית כאשר התובע טוען כי אין מדובר בנישואין שנערכו כדת משה וישראל ואילו הנתבעת טוענת כי הצדדים נישאו כדמו"י בנישואין פרטיים.

3. ביום 27.2.1995 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש המחוזי בב"ש, ביום 19.3.1995 (להלן: "הסכם הפשרה", "פסק הדין").

4. להלן ההסכם ככתבו ולשונו :

            "         

1.          אם התובעת והנתבע חוזרים לנהל שלום בית כנים ואמיתיים.
2. הנתבע מתחייב בזה לשכור דירה מתאימה למגורי הצדדים בה יתגוררו עם ילדיהם הקטינים המשותפים ועוד ילד אחד של כל אחד מהורי התובעת.