ה ח ל ט ה
1. בפני בקשה להחזר תוקף מדגם מס' 34297. רישומו של מדגם זה בוטל לפני כארבע שנים, בתאריך 26.4.06 מחמת שלא נתבקש חידושו וממילא לא שולמה אגרת החידוש בגינו.
2. דין בקשה זו להדחות. זאת, בראש ובראשונה היות ונעדר הרשם סמכות להורות על החזר תוקף מדגם שפקע. דין בקשה זו להדחות גם לגופו של עניין כפי שיוסבר מטה.
3. הבקשה לרישום המדגם נשוא הבקשה דנן הוגשה ביום 25.10.2000. בהתאם לסעיף 30(5) לפקודת המדגמים (להלן: הפקודה), תוקפו של המדגם נקבע למשך חמש שנים מיום הגשת הבקשה, היינו עד ליום 25.10.2005. בהתאם לסעיף 33(2), במידה וחפצה הייתה המבקשת בחידוש המדגם לחמש שנים נוספות, היה עליה לפעול לתשלום האגרה המתאימה, וזאת במהלך תקופת חמש השנים היינו טרם פקיעת תוקף רישום המדגם (בעניין זה ראה הוראה דומה בלשון תקנה 33(1) לתקנות המדגמים. להלן:התקנות). מעיון בתיק המדגם נמצא כי המבקשת לא פעלה לחידוש רישום מדגמה באופן הקבוע בפקודה. עוד נמצא כי ביום 9.8.2005 נשלחה למבקשת תזכורת מאת רשם המדגמים לפיה עליה לפעול לחידוש המדגם קודם פקיעתו. משלא שולמה האגרה המתאימה לחידוש המדגם במועד, בוטל המדגם ביום 26.4.06. הודעה לציבור הרחב על ביטול המדגם פורסמה ביומן אפריל 2006. עתה, כעבור ארבע שנים ממועד ביטול המדגם, עותרת המבקשת להחזרו לתוקף.
4. קודם דיון בטענות המבקשת ולמען הבהירות תובא הוראת סעיף 33 לפקודה. תתי הסעיפים הרלבנטיים לענייננו הם: 33(1), (2) ו- (4):
33. (1) עם רישומו של מדגם תהא לבעליו הרשום זכות מדגם עליו למשך חמש שנים מיום הרישום, בכפוף להוראות פקודה זו.
(2) אם נתבקש הרשם במועד הקבוע ובאופן הקבוע,
לפני כלות חמש השנים הללו, להאריך את מועד זכות המדגם ושולמה האגרה הקבועה, יאריך הרשם את תקופת זכות המדגם לחמש שנים נוספות מיום תום חמש השנים הראשונות.
(3) אם נתבקש הרשם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות התקופה השניה של חמש שנים, להאריך את מועד זכות המדגם, רשאי הרשם בכפוף לכל תקנה עפ"י פקודה זאת ומששולמה האגרה הקבועה, להאריך את מועד זכות המדגם לתקופה שלישית של חמש שנים החל מיום כלות התקופה השניה של חמש שנים.
(4)
על אף הוראות סעיפים קטנים (2) ו-(3), לא ביקש בעל מדגם להאריך את מועד זכות המדגם ולא שילם את האגרה, במועד הקבוע כאמור בסעיפים קטנים (2) או (3), רשאי הוא, בתוך תקופה של שישה חודשים שתחילתה בתום התקופה הראשונה או השניה של חמש השנים, לפי הענין, לבקש להאריך את מועד זכות המדגם,
כפוף לתשלום אגרה נוספת על האגרה הקבועה לפי סעיפים קטנים אלה."
(הדגשות אינן במקור י.ש.כ)
5. מהוראת סעיף 33(4) ניתן ללמוד כי המחוקק התווה דרך אחת - שאין בלתה - באמצעותה ניתן יהא להכשיר תשלום אגרת חידוש מדגם אשר בוצע שלא במועדו. בעשותו כך, נקבעה בפקודה תקופת חסד בת שישה חודשים נוספים לתשלום אגרת חידוש המדגם (בענייננו - תקופה זו נמנית מן המועד בו מסתיימת תקופת ההגנה הראשונה בת חמש השנים המתחילה ממועד רישום המדגם). עם זאת, על מנת ליהנות מתקופת חסד זו על בעל המדגם לשלם אגרה נוספת המהווה נדבך נוסף על אגרת החידוש בה הינו מחויב ממילא. במילים אחרות, תנאי לכניסה בשערי "תקופת החסד" לפי סעיף 33(4), הוא תשלום אגרה נוספת אשר שיעוריה מתעדכנים מפעם לפעם בתקנות. לפיכך, אין בתשלום אגרת החידוש בלבד, אף אם שולמה במהלך ששת חודשי החסד, כדי לאפשר את חידושו של המדגם הרשום לתקופה נוספת.
6. בבקשתה טוענת המבקשת כי למעשה שולמה אגרת חידוש רישום המדגם כנדרש אלא שעובדה זו נשמטה מרישומי רשם המדגמים. עוד נטען כי תשלום אגרת החידוש בוצע ביום 16.11.05 היינו במסגרת "תקופת החסד" המוענקת לבעל מדגם רשום בהתאם לסעיף 33(4) לפקודה. עוד טוענת המבקשת כי לכל היותר, אם בכלל, מתמצה מחדלה של המבקשת בכך שלא שילמה את האגרה הנוספת אשר הייתה מזכה אותה בתקופת החסד הנ"ל. לפיכך, עותרת המבקשת לארכה רטרואקטיבית בת חודש ימים לתשלום האגרה הנוספת כנדרש בסעיף 33(4) הנ"ל.
7. מנסיבות המקרה שבפני לא ניתן להכריע באופן חד משמעי כי אכן שולמה אגרת חידוש המדגם ע"י המבקשת. בבקשתה, אין המבקשת גורסת כי שלחה כנדרש העתק מן הקבלה לרשם המדגמים. תחת זאת, מתמצה טענתה בכך כי "ברישומי הרשות לא נקלטה עובדת תשלום אגרת החידוש" (ראה סעיף 2 לבקשתה). טענתה זו אין בה כדי לסייע כיון שאף אם שולמה האגרה כנדרש, לא יכולה הייתה רשות המדגמים ללמוד על כך אלא אם כן נשלח אליה העתק מן הקבלה המעידה על התשלום. על הדרישה לשלוח העתק מן הקבלה בגין התשלום לרשם המדגמים ניתן אף ללמוד מן הקבלה שצירפה המבקשת כנספח א' לבקשתה (ראה ההוראה המצוינת במפורש על גבה: "
אנא צרף העתק זה למסמכים הנמסרים לרשם"). זאת ועוד, התקופה הארוכה למדי שעברה מאז התרחשות האירועים ועד למועד כתיבת החלטה זו מקשה באופן משמעותי על היכולת לערוך בדיקה פנימית במטרה לאמת את טענות המבקשת כי שולמה אגרת החידוש כנדרש.
8. אף אם אניח לצורך העניין כי אכן שולמה אגרת חידוש המדגם על ידי המבקשת, כי אז אין מנוס מלהסיק כי תשלום זה בוצע באיחור, שלא בהתאם להוראות סעיף 33(2) לפקודה. זאת ועוד, מבדיקה עולה כי אגרת החידוש נכון לחודש יוני 2005 עמדה על סך של 364 ש"ח - הוא הסכום אשר שולם לכאורה על ידי המבקשת. המבקשת, אם כן, לא נשאה בתשלום האגרה הנוספת כנדרש, ואף אינה טוענת כי עשתה כן ומכאן שאינה רשאית ליהנות מתקופת החסד הקבועה בהוראת סעיף 33(4) הנ"ל. עיננו הרואות כי אף אם היה עולה בידי המבקשת להוכיח כי שולמה אגרת החידוש במועד הנטען, שהרי בוצע התשלום באיחור ושלא כדין.
9. יודגש כי המועד לתשלום האגרה הנוספת לפי סעיף 33(4) (כמו גם המועד לתשלום אגרת חידוש לפי סעיף 33(2)) הינו מועד הקבוע בפקודה ולא בתקנות. לפיכך, אין בסמכות הרשם להאריך מועד זה מכח תקנה 54 לתקנות (היא סמכותו הכללית של הרשם להאריך מועדים שנקבעו בתקנות). ראה:
החלטת כב' סגן הרשם בבקשה להחזר תוקף מדגמים מס' 30704 ו - 30705 מיום 4.5.2005.
לפיכך, לא ניתן להיעתר לבקשה להאריך רטרואקטיבית את המועד לתשלום האגרה הנוספת.
10. לא ניתן להתעלם מן השיהוי הרב שבין המועד בו בוטל רישום המדגם לבין המועד בו הוגשה בקשה זו. מן הבקשה שבפני עולה כי המדובר ב
"מדגם בסיס" או בלשון אחרת - "מדגם ליבה" של פעילות בעלת המדגם" (סעיף 7 לבקשה). לאור החשיבות הרבה שמייחסת המבקשת למדגם נשוא הבקשה שבפני, מן הראוי היה לדעתי כי המבקשת תנהל מעקב תדיר ורצוף אחר רישום המדגם שבבעלותה ותוודא כי הינה פועלת בהתאם להוראות בסיסיות במטרה לשמר באופן מירבי את ההגנה המוקנית לה מכח רישום המדגם. המבקשת נמנעה מלעשות כן, וכך מצאה עצמה לאחרונה מופתעת להתבשר כי מדגמה פקע בשל אי תשלום אגרת חידוש.