החלטה במתן צו הגנה לטובת קטינות לא מפני הורים אלא מפני קונפליקט

 בעניין הקטינות: נ., ל.

החלטה

1. לפניי סכסוך קשה בין הורים השואב את בנותיהם ומתקיים בנוכחותן תוך שימוש בהן והן רק בנות 8 ו-5 ושמונה חודשים בהתאמה. למרבה הצער, שני ההורים עשו שימוש בהליכים משפטיים ועתרו לקבלת צווים פוגעניים האחד כנגד משנהו במסגרת המאבק ביניהם ללא שקילת הנזקים וחומרת הצעדים שנקטו לבנותיהן הקטינות והדברים יפורטו בהמשך. אותם הליכים שנקטו ההורים הם אך ביטוי נוסף להרסנות הקונפליקט ההורי עבור הקטינות והמשפחה כולה, קונפליקט שמתנהל מזה תקופה ארוכה וכבר כעת נראה שהקטינות חוות אותו כטראומה מתמשכת על כל ההשלכות הנלוות לכך.

2. לכן, אציין ואדגיש, כי לנגד עיני עומדת טובת הקטינות והיא חשובה וניצבת מעל לכל שיקול אחר לרבות זה של טובת ההורים. כך מצווה בית המשפט לענייני משפחה לנהוג כל אימת שמתנהלים לפניו הליכים בענייני ילדים כפי שנקבע בפסק דינו של כב' השופט זילברג המנוח בע"א 209/54 שטיינר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ט 241, בעמ' 251 מול האותיות ה'-ו' (1954);

"מבחן טובת הילדים, לדעתי, לא יימלט בו אחד מן השנים: או שאינו שיקול רציני כלל, או שמתחשבים בו, ובו בלבד, כגורם החלטי, מכריע, הדוחה (במקרה התנגשות) כל שיקול אחר. פשרה לא תיתכן כאן; הוא אינו ניתן לחלוקה, ואין למזגו ולערבבו באיזה שהוא שיקול אחר. כי משהתרומם המחוקק לדרגת התפיסה המודרנית - ובתפיסה מודרנית זו נוקטים חכמי ישראל זה עידן ועידנים - כי הילד אינו 'אובייקט' של שמירה והחזקה להנאתו או לטובתו של אחד ההורים, אלא הוא עצמו 'סובייקט', הוא גופו 'בעל-דין', בשאלה חיונית זו, הרי לא יתכן להתעלם מן האינטרסים שלו בשום צירוף מסיבות שהוא, ולא יתכן כי נדחה אותם מפני 'זכות' של מישהו אחר, ויהא זה האב או האם שלו".

3. הדברים נאמרים בפתח ההחלטה שעה שנראה כי שני הצדדים עשו שימוש באופן ציני בדיבור "טובת הבנות" בכתבי הטענות ובטענות בעל פה, אך למעשה העדיפו את אינטרסיהם האישיים, תוך שבחרו "להוריד את הכפפות" ולהיאבק באופן הכי מכוער שיכול להיות, תוך עירוב הקטינות, העברתן מאחד לאחר, ניסיון לנכס אותן, חשיפתן לקונפליקט נאמנויות בלתי אפשרי, חשיפתן לחקירות משטרתיות, הקלטתן, צילומן ושימוש בהן לצרכי מאבק הגירושין/פירוד/משמורת. השיא של הדברים התבטא בשני מהלכים קיצוניים: הראשון, בהגשת תלונה במשטרה על ידי האב בגין פגיעה בקטינות מצד האם וכן במסגרת בקשה זו שבכותרת על ידי האב מצד אחד והשני שהוא לא פחות חמור, הגשת תלונה במשטרה על ידי האם כנגד האב מאוחר יותר (בגין אירועי אלימות מרוחקים שלטענתה ננקטו על ידי האב). התוצאה של המהלכים שננקטו על ידי ההורים הייתה קשה מנשוא : בעקבות הבקשה כאן הורחקה האם מדירתה ומהקטינות ונמנע ממנה קשר עמהן עד לאחרונה ממש. בעקבות התלונה במשטרה, נפתחה חקירה, הוגשה בקשת מעצר ימים כנגד האב שנעצר ושוחרר למעצר בית בתנאים מוגבלים בבית בא כוחו תוך שהוא מורחק מבנותיו. והיכן הבנות במהלך הימים האחרונים ? – אצל הסבים מצד האב...

4. בית המשפט לא יכול היה לעמוד מן הצד בראותו את הטלטלה שעוברות הקטינות כאילו היו אובייקט וראה לנכון שלא להותיר קיום הדיון לפני שופט תורן, אלא להגיע ולקיים הדיון במהלך חג הסוכות (מה גם שמספר שופטים פסלו עצמם מלדון בעניינה של המשפחה). במהלך הדיון שלפניי לאחר שמיעת עמדות גורמי הטיפול בדיון שלפניי ולאחר שבחנתי תיק החקירה הפלילי שהובא לעיוני, הצעתי לצדדים כולם "תוכנית טיפול מוסכמת" בגדרה הקטינות תחלוקנה את זמני השהות שלהן בין ההורים בחלקים שווים (כפי שהוצע עוד בהחלטתי מיום 1/10/2020 בתיק י"ס 66098-06-20), ימונה מומחה מתחום הפסיכולוגיה לערוך מבחני מסוגלות הורית, הערכת הדינמיקה הזוגית וההורית, מצב הקטינות, הצורך בטיפול בהן ואשר יחווה דעתו וייתן המלצותיו בענייני מקום שהות הקטינות. בית המשפט הסביר הדברים ארוכות לב"כ המבקש וביקש שיתוף פעולה מצדו ומצד האב. אציין כי העו"ס לסדרי דין, האפוט' לדין, העו"ס לחוק הנוער וב"כ המשיבה נתנו הסכמתם, אך ב"כ המבקש סירב בתוקף בשלב זה להצעת בית המשפט בטיעון כי יש להמתין ולראות כיצד תתפתח החקירה של האם בעקבות תלונת האב בגין אלימותה כלפיה האם, שעה שהוא טוען שהיא מסוכנת לקטינות! להלן אראה מדוע עמדה זו ממשיכה להקשות בטיפול בקטינות, מדוע היא מלמדת כי האב אינו פועל לטובת הקטינות ובית המשפט מצר על כך שלא עלה בידו לגייס את האב באמצעות ב"כ המבקש למאמץ הכה חשוב של הבראת המשפחה, אבחונה וטיפול בה.

5. נחזור להתחלה ונפרט השתלשלות ההליכים, הטענו, עמדות הצדדים והראיות:

5.1.       בין הצדדים מתנהל הליך יישוב סכסוך בתיק י"ס 66098-06-20. הליך זה נפתח לפני 3 חודשים ומתנהל ביחידת הסיוע.

5.2.       אגב הליך זה הגישה האם בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות וביום 17/9/2020 ניתנה החלטתי המחייבת את האב לשלם לאם דמי מזונות זמניים בסך 2400 ₪ עבור סיפוק צרכי כלכלה, ביגוד ושונות של הקטינות בנוסף לחיובו להמשיך ולשאת בתשלומים אחרים שנשא בהם שעה שהצדדים חיו תחת קורת גג אחת.