החלטה במשפטו של חבר הכנסת צחי הנגבי

השופטים א' רומנוב וע' שחם :

עניינה של החלטה זו במתכונת הסיכומים בתיק שבכותרת.

1.         התיק שבפנינו רחב מאד בהיקפו. התנהלות הצדדים בשלב הבאת הראיות מתאפיינת בירידה לפרטים ולפרטי הפרטים של העובדות. עד כה, התקיימו בתיק 102 ישיבות הוכחות, במסגרתן העידו למעלה מ- 160 עדים, אשר עדויותיהם משתרעות על פני למעלה מ-11,500 עמודי פרוטוקול. כמו כן הוגשו למעלה מ-1,600 מוצגים, אשר חלקם מחזיקים עמודים רבים.  

2.         על פי התחזית, שמיעת הראיות צפויה להסתיים בסוף חודש מאי, או בסמוך לכך. לאחר מכן יגיע שלב הסיכומים. על רקע היקפו הרב של התיק ואופיו, ובהתחשב בדרך ניהולו עד אתה, הגענו לכלל מסקנה, כי הדרך הטובה, המדויקת והיעילה ביותר לסיכום טענות הצדדים, תהיה בהגשת סיכומים בכתב, הן לגבי הטיעון העובדתי והן לגבי הטיעון המשפטי. לפיכך אנו קובעים, כי הצדדים יסכמו את טענותיהם בכתב, אלא אם כן מי מהצדדים יודיע תוך 15 ימים, כי הוא עומד על כך, שהסיכומים, כולם או חלקם, ייערכו בעל-פה.

3.         בהנחה שלא תתקבל הודעה כזו מטעם הצדדים, ובהנחה שהתחזית אכן תתממש, אנו קובעים  כדלהלן:

א.         המאשימה תגיש סיכומים בכתב עד ליום 1.9.09. 

ב.         כל אחד מהנאשמים יגיש את סיכומיו בכתב, במקביל זה לזה, עד ליום 1.12.09. אם הנאשם מס' 2 מבקש להגיש את סיכומיו לאחר שהנאשם מס' 1 יגיש את סיכומיו, עליו להגיש בקשה מתאימה.

ג.          אם לאחר קבלת הסיכומים, בית המשפט יהיה סבור, כי יהיה מקום לקיים ישיבה לצורך השלמת טיעונים בעל פה, לגבי עניין זה או לגבי עניין אחר, כי אז יזמן בית המשפט ישיבה כזו. באותו אופן, אם לאחר הגשת הסיכומים מי מהצדדים יהיה סבור, כי יש מקום לזמן ישיבה לצורך השלמת טיעונים בעל פה, לגבי עניין זה או אחר, הרי שפתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה מתאימה. 

4.         הסיכומים בכתב ייערכו בשים לב להנחיות הבאות:

א.         בפתח כל כתב סיכומים יהיה תוכן עניינים מפורט.

ב.         ‏‏כתבי הסיכומים יוגשו גם על גבי קובץ word.

ג.          סעיפי הסיכומים ימוספרו בסדר רץ.

ד.         על מנת שניתן יהיה להגדיר בקלות את נקודות ההסכמה הקיימות בין הצדדים ואת נקודות המחלוקת, מתבקש כל אחד מהצדדים לחלק כל פרק או תת-פרק עובדתי של סיכומיו, לשני חלקים:

ב חלק הראשון, מתבקש בעל הדין להגדיר, בצורה מדוייקת ומפורטת, מהן הטענות העובדתיות אותן הוא מבקש לטעון באותו פרק או תת-פרק. 

בחלק השני, מתבקש בעל הדין להביא את הראיות באמצעותן הוא מבקש לבסס את הטענות העובדתיות אותן הגדיר בחלק הראשון. על בעל הדין לצרף את הראיות עליהן הוא מבקש להסתמך, כנספחים לאותו פרק או תת-פרק, בין אם מדובר בקטע מפרוטוקול הדיונים ובין אם מדובר במוצג. על מנת שהדברים יהיו ברורים, על בעל הדין לסמן בכל אחד מן הנספחים אותם יגיש, את הקטעים הרלוונטיים עליהם הוא מבקש להסתמך. משמעות הדברים היא, אפוא, כי הסיכומים צריכים לכלול, באופן פיזי, את כל הטענות ואת כל הראיות של הצדדים, ואין די בהפניה לעמוד מסויים בפרוטוקול, או למוצג כלשהו מבין המוצגים שהוגשו.

ה.         אם ברצון הצדדים להתייחס באופן מובחן ונפרד לכל אחד מן האנשים, אשר נטען לגביהם בכתב האישום כי מונו או כי נעשה ניסיון למנותם, כי אז בכתבי הסיכומים אותם יגישו, עליהם להתייחס בפרק או תת-פרק נפרד, לכל אחד מהאנשים בהם מדובר. אם, למשל, המאשימה תבחר בדרך זו, כי אז על הנאשמים לפרט תחילה, לאיזה מבין טענות המאשימה הם מסכימים, ולאיזה מבין טענות המאשימה הם אינם מסכימים. ככל שמדובר בנקודות ההסכמה, אין צורך בהבאת ראיות. ככל שמדובר בנקודות המחלוקת, על ב"כ הנאשמים להביא את הראיות עליהן הם מבקשים לבסס את טענותיהם העובדתיות, בהתאם להוראות המפורטות לעיל.