החלטה ביחס לביטול מזונות אשה במהלך שמיעת הוכחות מכוח תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי

בבקשה שבפני עותר המבקש לביטול חיובו במזונות אשה זמניים שבהתאם להחלטת כבוד השופט טישלר מיום 19.07.2011.

  1.         רקע:

בהחלטת כבוד השופט טישלר מיום 19.07.2011 חוייב המבקש לשלם למזונות המשיבה והתובעת 2, בתו של המבקש, סך של 7,500 ש"ח לחודש.

על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי [רמ"ש (ב"ש) 21710-07-11]. בהחלטת בית המשפט המחוזי, כבוד השופטת צילה צפת, מיום 06.11.2011, נקבע כי בקשת רשות הערעור מתקבלת "...במובן זה שהתיק יוחזר לבית משפט קמא לצורך מתן נימוקים להחלטתו בהקדם האפשרי".

לצד הקביעה כאמור לעיל, נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, כי מאחר שהתיק קבוע להוכחות לחודש דצמבר 2011 וככל שבית המשפט קמא ימצא לנכון ליתן פסק דין בסמוך למועד ההוכחות הנ"ל, מתייתרים הנימוקים להחלטה למזונות זמניים וכי בשלב זה אין שינוי במזונות הזמניים שנפסקו בהחלטה נשוא הבר"ע.

 ביום 12.12.2011 התקיים בפני דיון הוכחות בתיק. בדיון זה נחקרה המשיבה והמבקש וכן נחקר בנם של הצדדים, XXX, אשר זומן לעדות לבקשת המבקש.

מאחר שטרם הושלמה מלאכת שמיעת עדי המבקש, שכן מלבד הבן XXXXעתר המבקש לזמן לעדות שני בנים נוספים של הצדדים, נקבע התיק להמשך הוכחות ליום 05.04.2012.

במקביל להליכים שבפני בית המשפט מנהלים הצדדים הליכים בפני בית הדין הרבני בעניינים שבסמכותו והתקיימו מספר דיונים בעניינם בפני בית הדין הרבני, בין היתר ביום 06.12.2011 וביום 06.02.2012 (פרוטוקול הדיונים הוגש במסגרת רשימת אסמכתאות מטעם המבקש שהוגשה ביום 12.02.2012).

ביום 25.12.2011 הגישה המשיבה לבית הדין הרבני כתב תביעה "לחיובו של הבעל בתשלום כתובתה ופיצוייה של האישה" (להלן:"התביעה לכתובה").

ביום 26.01.2012 הגיש המבקש את הבקשה דנן.

ביום 12.02.2012 התקיים דיון בבקשה במסגרתו נחקרו הצדדים.

2.         טענות המבקש:

 בבקשתו, מציין המבקש דבר הגשת התביעה לכתובה. כמו כן מפנה המבקש להצהרות ב"כ המשיבה בדיונים לפיהן אין מנוס מגירושין.