החלטה בהתנגדות לצוואה בטענה כי המנוחה לא הייתה כשירה במועד החתימה עליה

המנוחה ******* ז"ל, נפטרה ביום ******בהיותה בת 88 שנים.

12 שנים טרם פטירתה, ביום ******, בהיותה בת 76 שנים, חתמה המנוחה על צוואה בעדים, בפני 2 עו"ד, בה ציוותה מה ייעשה בעיזבונה לאחר מותה (להלן: "הצוואה").

המנוחה פירטה בצוואה מה כולל רכושה: דירה ברחוב מרכז בעלי מלאכה בתל אביב (להלן: "הדירה"), זכויות בחשבונות בנק ותכשיטים (להלן: "יתרת העיזבון").

את הדירה ציוותה המנוחה לתובע, שהיה שכן שלה וגר דלת מולה. את יתרת עיזבונה ציוותה לקרן נאמנות שתוקם בכדי להנציח את זכר המנוחה באמצעות תרומות לנזקקים, כמפורט בצוואה.

הנתבע הודיע על כוונתו להתערב בהליכים והוא מתנגד לצוואה בטענה שהמנוחה לא הייתה כשירה לצוות במועד שחתמה על הצוואה.

לבקשת המתנגד מיניתי מומחה לבחינת כשירות המנוחה לחתום על הצוואה, פרופ' ***** (להלן: "המומחה"). ביום ******הוגשה חוו"ד המומחה ומסקנתו של המומחה הייתה שהמנוחה לא הייתה כשירה כאשר חתמה על הצוואה (להלן: "חווה"ד").