החלטה בדבר חובת המדינה לספק שרותים נדרשים על ידי הציבור

1.         ביום 14.6.08 הוזמנה לדיון בעניין דנן פקידת סעד לסדרי דין, פתח תקווה.

2.         מדובר במקרה מצער שאב אשר אינו נשוי לאם לא ראה את בנו מעל לשנה, בעצם מיום היוולדו של הקטין.

3.         מינוי פקידת הסעד ניתן ביום 21.5.08.

4.         נוכח טענות הצדדים היה מקום להפנות דחוף את ההורים והקטין למרכז הקשר לצורך קיום הסדרי ראיה התחלתיים.

5.         נטען שהאם אינה משתפת פעולה וראיה לכך שלא הגיבה להפניה ליחידת הסיוע.

6.         מיום המינוי פרץ סכסוך עבודה בין איגוד העובדים הסוציאליים ובין ממשלת ישראל, על תנאי עבודתם וכל המשתמע על כך. מדובר במאבק הכולל דרישה להוספת כוח אדם כדי לשרת את ציבור הנזקקים ובין היתר את בתי המשפט.

7.         בהעדר מעורבות של פקידת סעד עקב סכסוך עבודה כאמור, בית המשפט לקח על עצמו את התפקיד כמארגן מפגש בין האב לקטין. למרות הזמנה כדין,ביום הדיון פקידת הסעד לא התייצבה לדיון. בהחלטתי מיום 16.6.08 הוזמן הסבר היועמ"ש ונימוקים למה לא לפעול בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט כנגד פקידת הסעד.

8.         ביום 25.6.08 הועברה לעיוני תגובת היועמ"ש בצירוף עמדת פקידת הסעד. יש לציין שאין המכתבים מתייחסים להפרת צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון.

9.         פקידת הסעד במכתבה ציינה שפנתה לאיגוד העו"סים לשם קבלת אישור לטפל בעניין נוכח חלוף הזמן הארוך מאז שהאב ראה את הקטין. תשובת האיגוד הייתה שלילית בנימוק שלא מדובר בסכנת חיים.

10.       תמוהה תגובת האיגוד אפילו אם מדובר בהנהגת המאבק. הרי קשר בין אב לבין קטין הינו דיני נפשות, "סכנת החיים" משתמעת מכך שתסכול הורה שנמנע ממנו לראות את בנו יכול לגלוש לאפיקים אחרים.

11.       מאבק עובדי ציבור למען שיפור בתנאי עבודה הוא חשוב. אולם, אין בכך כדי להצדיק הפרת צו בית משפט אלא אם כן המאבק כולל Civil Disobedience דהיינו המחשת צידקת המאבק נעשה בהבנה מלאה שאי ציות לחוק (כולל צו בימ"ש חוקי) על העובד לשאת בתוצאות.

12.       המאבק לזכויות במישור זכויות האזרח מצא ביטוי במספר מאבקים כגון: מאבקם של האמריקאים האפריקנים בארה"ב לזכויותיהם בהנהגתו של מרטין לוטר קינג וקודם לכן מאבקם של ההודים לשחרור ארצם מהכיבוש הבריטי כדוגמת גנדי. גם פועלים במאבקם במסגרת הקמת איגודים או שיפור תנאי עבודה  ידועים ניהלו מאבקים באותה צורה כאמור.

13.       הכלל במאבקים אלו הוא לשמור על החוק או להפר את החוק עם נכונות לשאת בתוצאות (עונשים וכו') בצורה מכובדת ובדרכי שלום.

14.       הרעיון ל- Civil Disobedience כדרך של מאבק למען מטרה מסוימת (פוליטית או חברתית) התחיל עם הנרי דוד ט'ראו, לדעתו סירוב לציית לחוקים בא כדי להביא שינוי בחוק או המצב שהוליד את החוק. עם זאת בתפיסת הדרך המוסרית ע"י אותו אדם חייב אותו אדם לשאת בתוצאות.

            ה- Raison Detre למאבק חייב להיות כנגד "אי צדק המסכן הצדק" (ראה מרטין לוטר קינג במכתבו מבית המעצר ברמינגהם ביום 12.6.63).

15.       אם העובדים הסוציאליים מאמינים בצדקת דרכם ומאבקם עליהם לשאת בתוצאות.

16.       במקרה דנן, הייתה דרך אחרת למנוע הפרת חוק/צו שיפוטי ע"י פקידת הסעד וזו הייתה להתייצב לדיון ולהימנע משיתוף פעולה נוסף. אין בסמכות בית המשפט לכפות על אדם פלוני לעבוד ולעבוד טוב.

17.       האם יש להשית על גבה של פקידת סעד (זו או אחרת) תוצאת מדיניות כושלת של המדינה בהעסקת העובדים הסוציאליים והספקת שירות הולם לבית המשפט? התשובה היא לא.