החלטה בבקשת רשות ערעור שעניינה מתן הנחיות לשמאי מטעם בית המשפט בנוגע למגרש שהיה בבעלות הורי הצדדים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' סגנית הנשיא השופטת מירה דהן, בתמ"ש 44810-07 ) ,מיום 26.1.2020, שניתנה בבקשה למתן הוראות לשמאי מטעם בית המשפט.

העובדות הצריכות לעניין

 בין הצדדים מתבררת תביעה בקשר למגרש שהיה בבעלות הוריהם המנוחים של המבקשים והמשיבה 1 , במסגרתה עותרים המבקשים בין השאר לסעד כספי.

הצדדים חלוקים בדעתם כיצד יש לפרש את ההסכמה שהוכתבה לפרוטוקול בית המשפט קמא  ביום 5.8.19 ולפיה כי השמאי יישום את המגרש "נכון למועד חתימת חוזה החכירה עם ש.ס ורעייתו".

חוזה החכירה נחתם ביום 2.5.16. עם זאת, הוסכם במסגרת אותו חוזה על מועד מוקדם יותר – ה-3.9.12 , הוא יום אישור העסקה; מועד קבלת החזקה במוחכר; וגם המועד ממנו נגזר הערך של המגרש - כמועד בו תתחיל תקופת החכירה.

השמאי מטעם בית המשפט פירש את הפסיקתא שביטאה את ההסכמות ככזו שדורשת ממנו לבצע את שומת המגרש למועד המוקדם (ספטמבר 2012). בית המשפט קמא בהחלטתו נושא הבר"ע, המונה 6 עמודים, צידד בקביעת השמאי , פירש את ההסכמות באופן דומה, ואימץ את מסקנותיו.

על החלטה זו מלינים המבקשים בבקשת רשות הערעור שבכותרת .

המבקשים מסבירים כי יש צורך במתן רשות ערעור משום שההליך המתנהל בבית המשפט קמא נמצא כבר בשלב שלאחר הגשת סיכומים "כאשר ההחלטה הכריעה הכרעה סותרת ביחס לשמאות אשר תקבע את שווי המגרש לצרכי פיצוי המבקשים וליתר דיוק, ההחלטה הכריעה הכרעה סותרת בקשר למועד ביצוע הערכת השווי של המגרש בגינו נדרשים המשיבים לפצות את המבקשים, ומועד הערכאת השווי, משפיע ישירות על שווי המגרש ועל הפיצוי הנ"ל. בנסיבות אלה, יש בהחלטה מושא בר"ע זו, השפעה ישירה על פס"ד בהליך קמא ועל הסכומים אשר ייפסקו במסגרתו. לפיכך ועל מנת שפסה"ד יכריע בשעלמות במלוא המחלוקות בין הצדדים, לרבות ביחס לסכומים אשר ייפסקו במסגרתו, יש צורך לדון ולהכריע בבקשה דנן כבערעור, טרם מתן פס"ד, שאם לא כן, יידרשו המערערים לערער על רכיב זה של פס"ד לאחר מתן פס"ד, כאשר עם קבלת הערעור יהיה צורך לשוב ולערוך את השמאות. בכך יש משום חוסר יעילות משווע ו/או בזבוז זמן שיפוטי יקר ו/או עלויות ניכרות נוספות ומיותרות לצדדים" (ס' 2-3 לבר"ע).

ביום 23.2.20 דחיתי בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט קמא.