החלטה בבקשת רשות ערעור שעניינה מתן הנחיה למנהל עזבון לתת דין וחשבון מלא ומפורט

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט ארז שני, בת"ע 69415-05-18), מיום 19.5.20, במסגרתה דחה את בקשות המבקשת למתן הוראות למנהל העיזבון.

העובדות הצריכות לעניין

המבקשת היא בתו של מר י.א.ב ז"ל (להלן: "המנוח") שהלך לבית עולמו ביום 24.8.17.

המשיבים 2-4 הם אחיו ואחיותיו של המנוח.

המנוח הותיר אחריו צוואה מיום 1.8.2016 ותיקון של הצוואה האמורה מיום 14.9.16.

בצוואתו הורה המנוח על מינוי המשיב 1 למנהל עזבונו. ביום 31.12.2017 ניתן ע"י הרשם לענייני ירושה צו קיום צוואה וצו למינוי המשיב 1 למנהל עזבון המנוח.

המבקשת והמשיבים 2-4 הינם זוכים בהתאם לצוואת המנוח במנות שונות.

ביום 31.5.2018 הגיש מנהל העיזבון לבית המשפט קמא תביעה – בקשה בהתאם לסעיף 97(3) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 לאישור מכר דירה הכלולה בעיזבון. הבקשה הוגדרה בכותרתה כבקשה המוגשת "בהסכמת היורשים" וצורפה לה הסכמת המשיבים 2-4. הסכמת המבקשת לבקשה לא צורפה. ביום 21.6.2018, ולאחר קבלת עמדת היועמ"ש שהודיע שאין בכוונתו להתערב בהליך, נתן ביהמ"ש קמא פסק-דין בתביעה ואישר את מכר הדירה. התיק נסגר לאחר שפסיקתא מתאימה הוגשה ונחתמה.

ביום 16.12.2019 הגישה המבקשת לבית המשפט קמא, במסגרת התיק הסגור הנ"ל (בקשת מנהל העיזבון לאישור מכר הדירה) "בקשה למתן הוראות למנהל עיזבון" (בקשה מס' 4 בנט). בבקשה זו עתרה המבקשת למתן הוראות למנהל העיזבון בנוגע למילוי תפקידיו עם דרישה למתן דין וחשבון מלא ומפורט בזיקה לנכסי העיזבון (לא רק בקשר לדירה שנמכרה). המבקשת נימקה את זכותה לקבל את כל המידע הרב שהתבקש במסגרת הבקשה בהוראת סעיף 83 לחוק הירושה.