החלטה בבקשת רשות ערעור להעברת מסמכים שנמסרו למומחה לצורך הגשת חוות דעת לבית המשפט במסגרת תביעה רכושית בין בני זוג

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט ליאור ברינגר, בתלה"מ 32578-04-19), מיום 4.8.20, בבקשת המבקשת "להורות כי תהליך הבדיקה והחקירה של המומחה ינוהל בשקיפות, כמקובל, וכמתחייב על פי דין".

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים בני זוג הנשואים משנת 2001. בשנת 2019 פרץ סכסוך בין הצדדים ומאז מנהלים הם מספר הליכים לפני ביהמ"ש קמא. אחד מאותם הליכים הוא תביעה רכושית אותה הגישה המבקשת נגד המשיב (תלה"מ 32474-04-19). במסגרת התביעה הרכושית טוענת המבקשת בין השאר לזכותה בנכסי קריירה ומוניטין של המשיב, רו"ח במקצועו,  ולרכוש שערכו רב עד מאוד ומצוי בהחזקתו של המשיב. הרכוש הרב כולל לטענתה מניות במספר חברות, חשבונות בנק, זכויות סוציאליות, כלי רכב ועוד.

ביום 9.9.19  הגישה המבקשת בקשה מפורטת למתן צווים למידע (בקשה מס' 4 בנט) וביהמ"ש קמא נענה לבקשה באופן רחב בהחלטה מיום  17.11.19.

ביום 29.1.20 מינה ביהמ"ש קמא את רו"ח בוכניק ממשרד בר לב לשמש כרואה חשבון חוקר (להלן: "המומחה") ולהגיש לבית המשפט חוות דעת בדבר כל רכושם והכנסותיהם של מי מהצדדים, בין בנפרד ובין במשותף. ביהמ"ש קמא הורה לצדדים לשתף פעולה עם המומחה ולהגיש לו כל מסמך נדרש.

ביום 10.5.20 פנה המומחה לצדדים בדרישה להמצאת שורה ארוכה של מסמכים (חלקם התבקשו משני הצדדים וחלקם מהמשיב בלבד). הצדדים העבירו למומחה את המסמכים שהתבקשו על ידו. דא עקא, בעוד שהמבקשת העבירה למשיב העתקי המסמכים שנמסרו על-ידה למומחה , המשיב נמנע מהעברת חלק מהמסמכים אותם העביר למומחה לידי המבקשת , בנימוק כי אותם מסמכים קשורים בשותפות בה הוא שותף עם צדדי ג' , שאינם צד להליך המתנהל בין הצדדים, ולאור רגישות המידע שלטענתו כלול באותם מסמכים.

בנסיבות אלו עתרה המבקשת לפני ביהמ"ש קמא בבקשה להורות כי היא תהא "רשאית לקבל לידיה את העתק כל החומרים המועברים למומחה מטעם המשיב במסגרת תהליך הבדיקה והחקירה של המומחה, ללא יוצא מן הכלל, וזאת במקביל להעברתם על ידי המשיב למומחה" (בקשה מס' 9 בנט).

לאחר קבלת תגובת המשיב לבקשה ותשובת המבקשת לתגובת המשיב, ניתנה ביום 4.8.20 החלטת ביהמ"ש קמא במסגרתה קבע ביהמ"ש קמא כי "אינו מוצא מקום להתייחס לבקשה כפי שהוגשה". ביהמ"ש קמא נימק את החלטתו בכך ש"ככל שהמומחה יתקל בבעיה לבצע את המוטל עליו הוא רשאי לפנות בבקשה רלוונטית. לאחר שתוגש חוו"ד המומחה, ככל שהמבקש תהא סבורה שהסתירו ממנה מידע כלשהו, היא תהא רשאית לפנות בבקשה רלוונטית".

על החלטה זו מלינה המבקשת במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי. לטענת המבקשת, החלטת ביהמ"ש קמא הינה החלטה "קצרה ובלתי מנומקת לגופו של עניין, במסגרתה אין הוא מתייחס כלל לבקשה ולנימוקה ולמעשה בוחר שלא להחליט".  לטענתה, החלטת ביהמ"ש קמא מביאה ל"הליך פסול משחוות הדעת מתנהלת בהיעדר שקיפות, בין צד אחד להליך בלבד לבין המומחה, כשהצד השני עומד מנגד כשידיו קשורות ועיניו מכוסות". עוד טוענת המבקשת כי המשיב כבר הוכיח שאינו בוחל בכל מניפולציה על מנת לקפח את זכויותיה, אין חולק שמסתירים ממנה מידע ואין מדובר בסברה עתידית אלא "במציאות קיימת", והתרופה שלכאורה מעניק ביהמ"ש קמא להגיש בקשה רלוונטית לאחר שתוגש חוות הדעת אינה מרפאת בכל דרך את הפגם החמור של הליך עריכת חווה"ד בהיעדר שקיפות. המבקשת טוענת כי אין להסתרת המידע בשלב זה כל תכלית שכן ממילא עם הגשת חוות הדעת המידע ייחשף בפניה. אלא שלטענתה, לאחר שתיחשף למלוא המסמכים (בעת הגשת חוות הדעת) יכולתה להשפיע באופן הוגן על חוות הדעת ומסקנות המומחה תהא מוגבלת מאוד.