החלטה בבקשת רשות להתגונן בתביעה כספית בסדר דין מקוצר

לפני בימ"ש  בקשת רשות להתגונן מטעם המבקשות.

1. המשיב הגיש כנגד המבקשות תביעה כספית בסדר דין מקוצר, על סך של 1,334,313 ₪. תביעה שעניינה אכיפת הסכם שכ"ט בין עורך דין ולקוח.
2. המבקשות הגישו בקשת רשות להתגונן מטעמן. לטענת המבקשות, המשיב מבסס תביעתו על פרשנות שגויה של הסכם שכ"ט שנחתם, פרשנות המנוגדת ללשון ההסכם.
3. המבקשת 2 נחקרה על תצהירה בדיון מיום 5.8.20, בסוף הדיון ומאחר שהמבקשת 1 לא התייצבה לדיון זה והיה צורך בקביעת מועד דיון נוסף, ביהמ"ש חייב המבקשת 1 בהוצאות המשיב בסך של 1,500 ₪. המבקשת 1 נחקרה על תצהירה ביום 15.9.20.
4. הצדדים הגישו סיכומיהם בעניין.

סיכומי המבקשות

5. לטענת המבקשות חקירתן רק ביססה וחיזקה את הגנתן. המבקשות טענו ששילמו למבקש עבור שירותיו בתוך פרק זמן של כשנה, סך של 138,000 ₪.
6. עוד טענו המבקשות שזכות המשיב לשכר טרחה שתהיה מותנית בתוצאה/הצלחה- לא התגבשה. המבקשות דחו טענת המשיב כי הוא זכאי לאחוזים מתוך תמורה בגין מניות של המבקשת 1, נכס ששוויו הוא ששולם לה, ללא כל קשר להסכם עם המשיב וממילא לא היה מדובר בשום "אקסטרה" או "טובת הנאה" אלא פשוט בהמרה של מניות בכסף.
7. כמו כן טענו, שהמשיב עצמו לא סבר כי הוא זכאי לכספים מתוך הפשרה ולא אמר למי מהן על כך דבר, לא בעת המו"מ לקראת הפשרה, לא בעת החתימה עליו ולא לאחריו. כך ,כאשר המשיב שלח חשבון לתשלום לאחר שנחתם הסכם הפשרה עם מר גילרן, שבמסגרתו גם נדחתה הבקשה לאישור תביעה נגזרת, הוא עצמו כתב : "עם סיום "הפרויקט" מצורף בזה החשבון האחרון...".

סיכומי המשיב

8. לטענת המשיב, למרות שלפי ההסכם, הוא נשכר לכאורה רק לצורך טיפול בתביעה נגזרת, הרי לבקשת המבקשת 2 הוא התבקש לטפל גם בהיבטים אחרים של הסכסוך, השתתף בישיבות דירקטוריון החברה כנציג המבקשת 1 ולקח חלק מרכזי בניהול המו"מ הממושך להסכם פשרה כולל.
9. ביום 25.8.19 נחתמו הסכמי פשרה, לפיהם שולם למבקשת 1 סך של 15,205,860 ₪ וזאת – בכפוף לדחיית שתי התביעות – תביעת התקנון והבקשה לאישור התביעה הנגזרת. לפיכך, טען, בהתאם להסכם, היה על המבקשות לשלם לו 7.5%, מסך זה- 1,140,439 ₪ בתוספת מע"מ.