החלטה בבקשת ערעור על החלטה להיעתר לבקשת המשיבות לקבלת דפי חשבון מחשבון הבנק של המנוחה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ה. גורביץ שינפלד) מיום 13.9.18 בת"ע 18498-07-18, במסגרתה נעתר באופן חלקי לבקשת המשיבות לקבלת דפי חשבון מחשבון הבנק של המנוחה ב' ק' ז"ל (להלן:"המנוחה"), לשנים 2011-2016 (להלן:"ההחלטה").

ההחלטה ניתנה בגדרי בקשת המשיבות למתן הוראות במסגרתה טענו כי דפי החשבון דרושים לשם בירור היקף הכספים והרכוש שהיו למנוחה, והאם נמשכו מחשבון כספים בשיעור חריג או בלתי סביר, וזאת במיוחד על רקע העובדה כי למבקש הייתה זכות חתימה בחשבון המנוחה וכן משום שבחשבון המנוחה נותרו 3,000 ₪ בלבד.

להבנת הרקע להגשת הבקשה אציין כי המבקש והמשיבה 1 נמנים על הזוכים בעיזבון המנוחה בהתאם לצוואתה מיום  11.8.05 (להלן: "הצוואה הראשונה"), כאשר המשיבה מס' 2 מונתה כמנהלת עיזבון. עוד יצוין כי המנוחה היא ------ של המבקש והמשיבה 1 אשר נפטרה ביום 24.5.17 כשהיא אלמנה ללא ילדים.

במסגרת הליכים קודמים שהתקיימו בין הצדדים - המבקש והמשיבה 1, הם הגיעו להסכמה לפיה בקשת המבקש לקיום צוואה מאוחרת שערכה המנוחה ביום 8.9.16 תידחה, הצוואה המאוחרת לא תקוים, וכי יינתן צו לקיום הצוואה הראשונה. במסגרת אותם הליכים טענה המשיבה 1 טענות רבות כנגד קיום הצוואה המאוחרת, בין היתר, כי נערכה כאשר המנוחה הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד המבקש, וכי התקיימו יחסי תלות בין המנוחה לבין המבקש שהיו מקיפים ויסודיים וכי ניתן להניח כי כתוצאה מהתלות של המנוחה במבקש, נשלל רצונה החופשי והבלתי תלוי, דבר שגרם לה לשנות את צוואתה הראשונה ולערוך את המאוחרת.

כאמור, המשיבה 2, עוה"ד להב, מונתה כמנהלת עיזבון המנוחה, וביום 15.7.18 הגישה המשיבה 1 בקשה למתן הוראות – בת"ע 18498-07-18 ועתרה במסגרתה להורות למנהלת העיזבון להזמין דפי חשבון מחשבונה של המנוחה שבבנק ----- וזאת למשך 5 שנים החל משנת 2011 ועד 03/2016. המשיבה טענה כי דפים אלה נדרשים כדי לברר היקף הכספים והרכוש שהיו למנוחה והאם נמשכו מחשבונה כספים בשיעורים חריגים או ברצף בלתי סביר, כאשר כאמור, למבקש הייתה זכות חתימה בחשבון המנוחה. עוד הוסיפה המשיבה כי אין להסתפק בדפי הבנק לתקופה מחודש 03/2016 כפי שנהגה מנהלת העיזבון, אלא יש לבקש דפים ממועד פטירת בעלה המנוח של המנוחה בשנת 2011.

כאמור, בית משפט קמא נעתר באופן חלקי לבקשת המשיבות והחליט כי מנהלת העיזבון תפנה לבנק ותקבל דפי חשבון ויתרות סוף שנה החל מיום פטירת בעלה המנוח של המנוחה – ביום 21.5.11 ועד 03/2016, מועד ממנו ואילך עומדים לרשות מנהלת העיזבון דפי חשבון, וכי מנהלת העיזבון תעיין בדפים ותגישם באופן חסוי לעיון בית המשפט יחד עם חוות דעתה ועמדתה באשר לנתונים העולים מדפי החשבון. בית משפט קמא הוסיף וציין, כי רק לאחר שיעיין בדפי החשבון הוא יבחן האם להתיר

לצדדים לעיין בהם אם לאו. באשר לעלות איחזור דפי החשבון הורה בית משפט קמא כי באלה תישא המשיבה מספר 1.

המבקש מיאן להשלים עם החלטת בית משפט קמא והגיש בקשת רשות ערעור זו. לשיטתו, שגה בית משפט קמא משהורה על המצאת אותם דפי חשבון לידי מנהלת העיזבון וחשיפתם לפניה.

עיקר יהבו משליך המבקש על הזכות לפרטיות שהייתה למנוחה בחייה ושאינה עוברת מן העולם עם פטירתה. עוד טוען המבקש כי בקשת המשיבה להמצאת אותם דפי חשבון נשענה על טענות מופרכות ובלתי מבוססות. עוד טען כי עיון בדפי החשבון של המנוחה אשר צורפו לתגובת מנהלת העיזבון מיום 14.8.18, אינו מגלה כל התנהלות חריגה בחשבון.

אלה הן בתמצית, טענות המבקש והוא כאמור מפנה את הזרקור לזכות לחיסיון בנקאי  ולפרטיות, מפנה להלכת רע"א 1917/92 יצחק סקולר ואח'  נגד ניצה ג'רבי ואח' [פורסם בנבו]  (23.11.93) (להלן: "עניין סקולר"), וטוען כי על צד המבקש הסרת חיסיון להניח תשתית ראייתית לכאורית אשר תצדיק גילוי החשבונות במקרה דנן.