בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ה. גורביץ שינפלד) מיום 13.9.18 בת"ע 18498-07-18, במסגרתה נעתר באופן חלקי לבקשת המשיבות לקבלת דפי חשבון מחשבון הבנק של המנוחה ב' ק' ז"ל (להלן:"המנוחה"), לשנים 2011-2016 (להלן:"ההחלטה").
ההחלטה ניתנה בגדרי בקשת המשיבות למתן הוראות במסגרתה טענו כי דפי החשבון דרושים לשם בירור היקף הכספים והרכוש שהיו למנוחה, והאם נמשכו מחשבון כספים בשיעור חריג או בלתי סביר, וזאת במיוחד על רקע העובדה כי למבקש הייתה זכות חתימה בחשבון המנוחה וכן משום שבחשבון המנוחה נותרו 3,000 ₪ בלבד.
להבנת הרקע להגשת הבקשה אציין כי המבקש והמשיבה 1 נמנים על הזוכים בעיזבון המנוחה בהתאם לצוואתה מיום 11.8.05 (להלן: "הצוואה הראשונה"), כאשר המשיבה מס' 2 מונתה כמנהלת עיזבון. עוד יצוין כי המנוחה היא ------ של המבקש והמשיבה 1 אשר נפטרה ביום 24.5.17 כשהיא אלמנה ללא ילדים.
במסגרת הליכים קודמים שהתקיימו בין הצדדים - המבקש והמשיבה 1, הם הגיעו להסכמה לפיה בקשת המבקש לקיום צוואה מאוחרת שערכה המנוחה ביום 8.9.16 תידחה, הצוואה המאוחרת לא תקוים, וכי יינתן צו לקיום הצוואה הראשונה. במסגרת אותם הליכים טענה המשיבה 1 טענות רבות כנגד קיום הצוואה המאוחרת, בין היתר, כי נערכה כאשר המנוחה הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד המבקש, וכי התקיימו יחסי תלות בין המנוחה לבין המבקש שהיו מקיפים ויסודיים וכי ניתן להניח כי כתוצאה מהתלות של המנוחה במבקש, נשלל רצונה החופשי והבלתי תלוי, דבר שגרם לה לשנות את צוואתה הראשונה ולערוך את המאוחרת.
כאמור, המשיבה 2, עוה"ד להב, מונתה כמנהלת עיזבון המנוחה, וביום 15.7.18 הגישה המשיבה 1 בקשה למתן הוראות – בת"ע 18498-07-18 ועתרה במסגרתה להורות למנהלת העיזבון להזמין דפי חשבון מחשבונה של המנוחה שבבנק ----- וזאת למשך 5 שנים החל משנת 2011 ועד 03/2016. המשיבה טענה כי דפים אלה נדרשים כדי לברר היקף הכספים והרכוש שהיו למנוחה והאם נמשכו מחשבונה כספים בשיעורים חריגים או ברצף בלתי סביר, כאשר כאמור, למבקש הייתה זכות חתימה בחשבון המנוחה. עוד הוסיפה המשיבה כי אין להסתפק בדפי הבנק לתקופה מחודש 03/2016 כפי שנהגה מנהלת העיזבון, אלא יש לבקש דפים ממועד פטירת בעלה המנוח של המנוחה בשנת 2011.
כאמור, בית משפט קמא נעתר באופן חלקי לבקשת המשיבות והחליט כי מנהלת העיזבון תפנה לבנק ותקבל דפי חשבון ויתרות סוף שנה החל מיום פטירת בעלה המנוח של המנוחה – ביום 21.5.11 ועד 03/2016, מועד ממנו ואילך עומדים לרשות מנהלת העיזבון דפי חשבון, וכי מנהלת העיזבון תעיין בדפים ותגישם באופן חסוי לעיון בית המשפט יחד עם חוות דעתה ועמדתה באשר לנתונים העולים מדפי החשבון. בית משפט קמא הוסיף וציין, כי רק לאחר שיעיין בדפי החשבון הוא יבחן האם להתיר
לצדדים לעיין בהם אם לאו. באשר לעלות איחזור דפי החשבון הורה בית משפט קמא כי באלה תישא המשיבה מספר 1.
המבקש מיאן להשלים עם החלטת בית משפט קמא והגיש בקשת רשות ערעור זו. לשיטתו, שגה בית משפט קמא משהורה על המצאת אותם דפי חשבון לידי מנהלת העיזבון וחשיפתם לפניה.
עיקר יהבו משליך המבקש על הזכות לפרטיות שהייתה למנוחה בחייה ושאינה עוברת מן העולם עם פטירתה. עוד טוען המבקש כי בקשת המשיבה להמצאת אותם דפי חשבון נשענה על טענות מופרכות ובלתי מבוססות. עוד טען כי עיון בדפי החשבון של המנוחה אשר צורפו לתגובת מנהלת העיזבון מיום 14.8.18, אינו מגלה כל התנהלות חריגה בחשבון.
אלה הן בתמצית, טענות המבקש והוא כאמור מפנה את הזרקור לזכות לחיסיון בנקאי ולפרטיות, מפנה להלכת רע"א 1917/92 יצחק סקולר ואח' נגד ניצה ג'רבי ואח' [פורסם בנבו] (23.11.93) (להלן: "עניין סקולר"), וטוען כי על צד המבקש הסרת חיסיון להניח תשתית ראייתית לכאורית אשר תצדיק גילוי החשבונות במקרה דנן.
לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטה ביקשתי את תשובת המשיבות. עוד ביקשתי מהצדדים לפרט מי הם יורשי המנוחה.
המשיבות התנגדו לבקשה וכל אחת פירטה את טעמיה במסגרת תשובה שהגישה.
לא מצאתי להתעכב על הנטען בתשובות אלה המצדדות בהחלטה. באשר לזהות יורשי המנוחה אציין כי על אלה נמנים יורשים נוספים מקרב בני משפחה שלא היו צד להתדיינות בפני בית משפט קמא. בהקשר זה סבורני כי היה מקום לקבל גם את עמדתם של אלה. יחד עם זאת, אי צירופם עד כה כמשיבים נוספים במסגרת הבקשה למתן הוראות, אינו פוגם בהחלטה שנתקבלה ומפקיע את תוקפה, גם משום שאיש מהצדדים לא טען לכך וגם משום שבשלב זה ההוראות שניתנו היו להמצאת דפי החשבון לידי מנהלת העיזבון בלבד.
לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטה ובתשובות המשיבות, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
בית משפט קמא הוציא תחת ידו החלטה מאוזנת, שאינה מתעלמת מזכות המנוחה לפרטיות ולחיסיון בנקאי, משהורה כי בשלב ראשון דפי החשבון יימסרו לעיון מנהלת העיזבון, וכי חשיפתם בפני אחרים תתאפשר רק לאחר שבית המשפט יעיין בהם ויבחן עד כמה היא מתחייבת בנסיבות העניין. סבורני כי בכך קיים בית משפט קמא אחר הלכת סקולר ומלאכת האיזונים על פיה, בין הזכות לפרטיות ולחיסיון בנקאי, לבין חקר האמת ועשיית משפט צדק.
באשר לדרישה של תשתית ראייתית לכאורית שתצדיק את הגילוי סבורני כי קשה עד לבלתי אפשרי לבסס טיעון לפיו נעשו משיכות שלא כדין מחשבונה של המנוחה, ללא חשיפת דפי החשבון וללא קבלת מידע אודות ההתנהלות באותו חשבון, ונראה כי הטיעונים שהעלתה המשיבה 1 לפני בית משפט קמא, היה בהן די לצורך אותו שלב של חשיפת המידע לפני מנהלת העיזבון ובית משפט בלבד. אומנם ייתכן ולאחר קבלת מידע זה יתברר כי מדובר בחשד בלבד מצד המשיבה שאין בצידו כל ביסוס או תימוכין. אולם זאת ניתן לקבוע אך בדיעבד ולאחר קבלת דפי החשבון, שכאמור, יובאו תחילה לעיון בית משפט שיחליט לגבי גילוים לפני המשיבה 1, ולאחר שהונחה לפניו חוות דעתה של מנהלת העיזבון, שמא חשיפה כזו תהא מיותרת ולא למטרה ראויה.
באשר לחשיפת אותם דפי חשבון בפני מנהלת העיזבון, לא ראיתי כי בכך נפגעה זכותה של המנוחה לפרטיות ולחיסיון בנקאי, ובוודאי שהדבר נעשה למען תכלית ראויה והפגיעה ככל שתהיה, אינה במידה העולה על הנדרש, לנוכח תפקידה של מנהלת העיזבון האמונה על ניהול העיזבון, כינוס נכסי העיזבון ובירור כל זכות שקמה לעיזבון, לרבות הזכות לתבוע אחרים בגין משיכות כספים שנעשו בחיי המנוחה מחשבונה, שלא בהסכמתה, ככל שנעשו כאלה.
אוסיף כי סבורני שחלק מתפקידו של כל מנהל עיזבון, במיוחד במקרים בהם היתה הרשאה לצד ג' לפעול בחשבון בנק של המנוח/ה, לעיין בדפי חשבון אלה, ולבדוק ההתנהלות במסגרתו, בתקופה שקדמה לפטירה.
אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.
משנתבקשה תשובת המשיבות, הנני מחייב את המבקש לשלם לכל אחת מהן הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.
ככל שהופקד עירבון, המזכירות תעביר מתוכו סך של 3,000 ₪ לידי כל אחת מהמשיבות, בגין ההוצאות שנפסקו לטובתן.
מותר לפרסום ללא שמות הצדדים ובהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשע"ט, 28 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.