החלטה בבקשת עובדת סוציאלית להכריז על קטין כ"קטין נזקק"

לפניי בקשתה של העובדת הסוציאלית המוסמכת לפי הוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ך-1960 (להלן - "החוק"), הגברת ת.ב.מ., להכריז על הקטין אשר נולד ביום x.2006 (להלן - "הקטין") "כקטין נזקק" ולהורות על דרכי הטיפול וההשגחה בו בהתאם לסמכותו של בית המשפט מכוח סעיף 2(6) לחוק.

רקע עובדתי

1. בין הצדדים מושא ההליך שלפניי התנהלו מספר הליכים משפטיים (19 במספר). המדובר בזוג הורים גרושים ולהם ילד משותף אחד (הקטין), ולו שני אחים למחצה. לקטין אח צעיר ממנו כבן שמונה מזוגיות חדשה של האם, ואח למחצה נוסף כבן חמש מזוגיות חדשה של האב. הורי הקטין נפרדו בשנת 2007 והתגרשו בשנת 2011.
2. ביום 10.7.2019 ניתן פסק דין במסגרת תלה"מ 65024-05-19 במסגרתו נקבע, כי המשמורת תיוותר בידי האם תוך קביעת זמני שהות עם האב.
3. ביום 13.5.2020 ניתן פסק דין בתלה"מ 26734-04-20 במסגרתו אושרו הסכמות הצדדים בכל הנוגע לחלוקת זמני שהות עם הקטין במהלך תקופת "ימי הקורונה". לצורך הכרעה במסגרת אותם ההליכים, נסמך בית המשפט, בין היתר, על מסקנות תסקיר הסעד מיום 8.3.2020 במסגרתן הומלץ, כי המשמורת על הקטין תיוותר בידי האם.
4. ביום 20.8.2020 הגיש האב תובענה לשינוי משמורת במסגרת תלה"מ 41903-08-20.
5. ביום 7.9.2020 הוגשה בקשה להכריז על הקטין כנזקק, וזאת באמצעות עו"ס לחוק הנוער. זאת הבקשה מושא ההליך שלפניי.
6. לבקשה צורף תסקיר מיום 6.9.2020 במסגרתו הוצג הרקע המשפחתי של הקטין, היסטורית הנזקקות וניסיונות טיפול קודמים כמפורט להלן.

תמצית התסקיר מיום  6.9.2020

7. עיקר הקושי המרכזי בחייו של הקטין נוגע לפרידה של הוריו. כך, כבר בסמוך לפרוץ הסכסוך בין הוריו ולקראת הגיעו לגיל ארבע, הופנה הקטין לאבחון פסיכו-דיאגנוסטי בהמלצת שירותי הרווחה, במסגרת הערכה מקיפה של מסוגלות הורית. האבחון הועבר באופן חלקי ולא ניתן היה לעמוד על מלוא יכולותיו של הקטין תוך שצוין, כי הוא "חווה מצוקה ובלבול לנוכח המאבק הקשה שמתנהל בין הוריו". הקטין קיבל סיוע מגננת שילוב במשך כשנתיים וכן, סיוע בריפוי ועיסוק, קלינאית תקשורת וסיוע באומנות במסגרת התפתחות הילד (ס' 16-17 עמ' 3 לתסקיר).
8. ביום 30.6.2019 הגיע הקטין עם אביו למערך הפסיכיאטרי בבית החולים איכילוב. הפסיכיאטרית במקום התרשמה, כי אין עדות להפרעה בתפיסה, וכי בוחן המציאות והשיפוט שמורים. המלצתה הייתה כי אין אינדיקציה לאשפוז, וכי הקטין זקוק להתערבות טיפולית פרטנית.
9. מעורבות עו"ס לסדרי דין בעיר ירושלים החלה מעורבותה ביום 18.12.2019.
10. לאורך השנים, נאלץ הקטין להתמודד עם מעברי דירה רבים, מסגרות לימוד שונות וחיים לצד הזוגיות המורכבת של הוריו אשר כללה סכסוך גירושין בעצימות גבוהה ביותר. על מנת למצוא מזור למכאוביו, החל הקטין להסתגר בתוך עצמו, להאשים עצמו ולפנות למחשבות על עצב ודיכאון עד לרמה של מעשים או מחשבות של אובדנות. כך למשל, ממכתב שהתקבל ממומחה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בעניין הקטין מיום 2.7.2019 צוין כי "הקטין פנה יחד עם אביו למרפאה לאחר שביקש לדבר עם מישהו בדחיפות. הוא הסביר שבמהלך שיחת טלפון שנועדה לקבוע תור אלקטיבי לפסיכיאטרית בקופ"ח, הקטין נשאל מספר שאלות ובתשובותיו אמר שרוצה להתפוצץ". בבדיקה, התרשמה הפסיכיאטרית, כי הקטין מצוי במצוקה משמעותית, בעיקר סביב היותו מעורב בסכסוך שבין הוריו בניגוד לרצונו. עוד צוין, כי לא עלתה כל אינדיקציה לכוונה אובדנית מידית מצד הקטין אך כי לדבריו, הוא אינו שולל אפשרות כזו בעתיד מקום בו המצב יחמיר (ס' 40-41 עמ' 5 לתסקיר).
11. להתרשמותם של גורמי הרווחה, הקטין הוא נער נבון, אינטליגנט, רגיש ומיוחד אשר נקלע לסיטואציה מסובכת ומורכבת, מקל וחומר, לילד בן גילו. הקטין סובל מאוד וקרוע רגשית בין שני עולמות אותם הוא פועל לרצות. אין חולק כי הקטין אוהב את שני הוריו, מעריך כל אחד מהם בדרכו ומעוניין בשמירה על קשר עם כל אחד מהם. לצד האמור, במציאות הנוכחית, ניכר כי הסכסוך המתמשך בין ההורים והעדר היכולת לקבל החלטות משותפות בנוגע לקטין ולגידולו, אינם מאפשרים לו להמשיך ולקיים רמת חיים תקינה.
12. ביום 3.11.2019 הקטין עבר אבחון פסיכו-דיאגנוסטי במסגרתו נכתב: "מאחר ור. מצוי במצב של מתח כרוני, הוא עומד בפני סכנה של הצפה וכתוצאה ממנה של קריסה רגשית. הכוחות העומדים לרשותו מועטים ואינם מספיקים, בכדי להתמודד עם עומס שכזה". (סעיף 48 לתסקיר).
13. הקטין מצוי "בקונפליקט נאמנויות" ומשווע למקום אשר יוכל להכיל ולעטוף אותו ואת כאבו הפנימי, ולאפשר לו שקט מהרעש התמידי בו הוא לכוד. להתרשמותם של גורמי הרווחה, הקטין זקוק למסגרת ניטראלית המנותקת מרעשי רקע, של נערים בני גילו, אשר יש בה צוות טיפולי עוטף, חם קשוב ודואג, במטרה לסייע לו לפרוק את אשר על ליבו למען יוכל להתפנות ולהשקיע בהתפתחותו האישית, הרגשית, החברתית והלימודית.
14. ביום 21.5.2020 עבר הקטין הערכה פסיכיאטרית בתוכן הסיכום הערכה נכתב בין היתר: "באנמנזה אין כעת דיכאון... אין אובדנות... יש חרדה חברתית...הוא מצטייר כנער מופנם שלא מוצא את מקומו... אין עדות להפרעה פסיכוטית" (סעיף 56 לתסקיר).
15. ביום 27.7.2020 נערכה ועדת תכנון טיפול ביחידה למתבגרים, בה נכחו פרט לצוות הוועדה וגורמי הרווחה, גם הקטין עצמו, מנהל התיכון בו לומד, מחנכת הכיתה והוריו. "כל חברי הועדה, למעט האב, הסכימו עם המלצות הועדה לפיה הקטין יוצא למסגרת חוץ ביתית על מנת להתרחק ממוקד הקונפליקט שבין הוריו, ולאפשר לו מרחב פתוח וחדש להתפתחות רגשית, אישית, חברתית ולימודית. כמו כן, המלצות הועדה היו כי ההוצאה תעוגן במסגרת צו הואצה ממשמורת ותוגש בקשת נזקקות ...:. (סעיפים 64-65 לתסקיר).