החלטה בבקשת הסתלקות מבקשה להכיר בתובענה כייצוגית

מונחת בפני בקשת הסתלקות, שהוגשה בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, , תשס"ו-2006 (להלן – החוק).

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן – הבקשה). עפ"י הנטען בבקשה היא נוגעת למוצר "רב שקע עם כבל ארוך", כאשר על מוצר זה לא סומן אורך הכבל, וזאת בניגוד לדרישה החוקית. הבקשה טרם נידונה ואף טרם הוגשה תגובת המשיבות לבקשה.

בבקשת ההסתלקות נטען, כי מיד לאחר שהמשיבות קיבלו לידיהן את הבקשה, פעלו המשיבות באופן מיידי לביצוע איסוף של המותר, שהיה ארוז באריזה, שעליה לא צויין אורך הכבל, מן החנויות. כך גם ווידאו המשיבות, כי מוצרים נוספים מסוג זה, שהיו ארוזים באותה אריזה פגומה, לא יימצאו יותר "בדרכי השיווק". בנוסף חידדו המשיבות את נהלי העבודה לצורך מניעת סיכון מפני הישנות המחדל. בנסיבות אלו, כך על פי הנטען בבקשת ההסתלקות, הגיע המבקש למסקנה, כי הושגה מטרת הגשת הבקשה, וכי האינטרס הציבורי יצא נשכר. על כן עותרים הצדדים לסילוק הבקשה ולדחיית תביעתו האישית של המבקש.

לבקשת ההסתלקות מצורף תצהיר המבקש וכן תצהיר ב"כ המבקש, ובהם הם מאשרים, כי מעבר לאמור בבקשת ההסתלקות לא יקבל המבקש וגם לא בא כוחו תגמול נוסף כלשהו מהמבקשות או מי מהן.

בנסיבות אלו אני מאשר את ההסתלקות המבוקשת. לנוכח טעמי בקשת ההסתלקות, אינני רואה  מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק.

כמפורט בבקשת ההסתלקות הגיעו הצדדים לידי הסכמה בדבר תשלום גמול למבקש בסך 500 ₪ מכל אחת מהמשיבות ובדבר תשלום שכ"ט ב"כ המבקש בסך 5,000 ₪ מכל אחת מהמשיבות.

בת"צ(ת"א)59904-07-13, פיסחוב נ' עיריית רמת גן, ניתן ביום 19.2.15, נאמר (בסעיף 3 לפסה"ד):

"השיקולים השונים לפסיקת גמול ושכר טרחה בהליך ייצוגי שהסתיים בפשרה הוצגו בהרחבה בע"א 2046/10, עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט ומנשה כהן, וניתן לחלקם לשלושה סוגים עיקריים; הסוג הראשון הם שיקולי תשומה – שיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטל על עצמו התובע המייצג ועורך הדין, כגון טרחה, סיכון, הוצאות ומורכבות ההליך. במסגרת זו מבקש בית המשפט ליצור תמריץ חיובי להגשת תביעות ייצוגיות ראויות. הסוג השני הם שיקולי תפוקה לקבוצה המיוצגת – דהיינו, שיקולים הנוגעים לתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה המיוצגת, תוך ניסיון להעניק לתובע תמריצים אשר יותירו בידי חברי הקבוצה המיוצגת רווח גבוה ככל האפשר. במסגרת שיקולים אלה יכללו תועלת לחברי הקבוצה המיוצגת ואופן ניהול ההליך. הסוג השלישי הם שיקולים הנוגעים לתועלת הציבורית מהתובענה הייצוגית, ולרצון לכוון את המשאבים באופן שיושקעו בתובענות ייצוגיות שתועלתן הציבורית גדולה ביותר. במסגרת זו יבחנו החשיבות הציבורית של קידום אכיפת הדין והרתעה מפני".

בחינה של התשלומים המוסכמים, המפורטים בבקשת ההסתלקות, לאורם של שיקולים אלו מובילים למסקנה, שיש לאשר תשלומים אלו. המבקש פנה לעו"ד ופעל להגשת הבקשה. זאת תוך רצון להגן על האינטרס הציבורי, שנפגע כתוצאה מאריזתו הלקויה של המוצר. לשם כך נשכרו שירותי עורך דין. אכן הגשת הבקשה הועילה, ותוך זמן קצר סולק המוצר, שאריזתו פגומה. התועלת העולה מכך יש בה כדי להוות תועלת ציבורית, כאשר מוצר – שבאופן בו הוצע למכירה היה כדי לגרום נזק לציבור הקונים – סולק מן המדפים, ושוב אינו מוצע למכירה בצורה, שעלולה להטעות את ציבור הלקוחות.