החלטה בבקשת המבקש להקפיא את תשלום מזונות הקטינה

הכרעה בבקשת המבקש להקפיא את תשלום מזונות הקטינה, ילידת 00.00.2017.

1. הרקע להגשת התביעה והבקשה דנן, הוא מעבר הקטינה להתגורר עם האב, תחת אחריותו ההורית המלאה. לצד התביעה דנן, האב הגיש אף תובענה להעברת המשמורת המלאה כלפי הקטינה לידיו (תלה"מ 60521-05-24). המעבר התרחש בעקבות הרעה במצבה הנפשי והפסיכיאטרי של המשיבה, שהובילה לאירוע חריג לעיני הקטינה ובנוכחותה. לצד גורמי הרווחה ומשטרת ישראל, גם בית המשפט נדרש לסכסוך בין הצדדים, תחילה בעקבות בקשת המבקש למתן צו הגנה מפני המשיבה. במסגרת הליך צו ההגנה הוגשו תסקירים ודיווחים מאת הגורמים המטפלים ומונתה אפוט' לדין לקטינה. כמו כן ניתנו הוראות מתאימות ביחס למגורי הקטינה בבית האב ולזמני שהות בין הקטינה ובין האֵם תחת פיקוח במרכז הקשר.

    

2. מזונות הקטינה נקבעו בהסכם בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית משפט זה (ע"י המותב הקודם) ביום 22.12.2019 (להלן – "ההסכם"). הוסכם שהמשמורת כלפי הקטינה תהיה נתונה לאֵם (ס' 3(ב)) וכי האב יפגוש בקטינה מידי יום ד' עד שעה 19:30, ומידי יום ו' לסירוגין עד מוצ"ש. (ס' 5). האב התחייב לשלם לידי המשיבה מזונות ומדור הקטינה בסך כולל של 2,200 ₪ מידי חודש. בנוסף נקבע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החריגות.

    

    

    

   תמצית טענות המבקש

    

3. לטענת המבקש הקטינה מצויה בחזקתו החל מיום 14.4.24 – אז ניתנה החלטה בתיק צו ההגנה. המשיבה סבלה מהתקפים פסיכוטיים חוזרים ונשנים והעמידה את הקטינה בסיכון. בהתאם להמלצת גורמי הטיפול, המשיבה פוגשת בקטינה אחת לשבוע במרכז הקשר.

    

4. המבקש סוקר את ההחלטות השונות שניתנו עד כה להארכת תוקף צו ההגנה, וכן את הדיווחים והתסקירים השונים. ככלל, התרשמות גורמי המקצוע היא שמצבה הנפשי של המשיבה אינו יציב, ולא ברור האם היא מודעת לסיכון בו היא מעמידה את הקטינה. המבקש הוסיף ותיאר את התנהגות המשיבה אף לאחר מתן הצו, ואת הפגיעה בקטינה בעקבות התנהגות זו. המבקש מתאר עוד את ההתרשמות השלילית של יח"ס מהתנהלות המשיבה, כפי שבא לידי ביטוי בדיווחים השונים, וכן את עמדת האפוט' לדין לפיה על הקטינה להישאר ברשות המבקש, ועל המפגשים עם המשיבה להוסיף ולהתקיים בפיקוח מרכז קשר.