החלטה בבקשה של מבקשת כנגד מחיקת סעיפים מסיכומיה בשל טענה לכך שלא הושג באופן חוקי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט יהורם שקד, בתמ"ש 9669-11-18), מיום 29.10.20, במסגרתה התקבלה בקשת המשיב למחיקת סעיפים מתוך סיכומי המבקשת.

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים בני זוג לשעבר.

לפני בית המשפט קמא מתבררות מספר תביעות, ביניהן תביעה רכושית שהגישה המבקשת ( תלה"מ 9669-11-18); תביעת המבקשת לביטול הסכם ממון ( תמ"ש 53148-02-19) ותביעה נזיקית שהגיש המשיב נגד המבקשת ואביה ( תמ"ש 31272-07-19).

ביום 28.8.19 פנה המשיב לבית המשפט קמא ב"בקשה בהולה לפסילת חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות". בבקשה נטען כי המבקשת משתמשת במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים ב"חומרים גנובים שהושגו שלא כדן תוך פגיעה חמורה בפרטיותו של המבקש" וכי בגין כך הגיש נגדה את תביעתו הנזיקית . נטען כי המבקשת פרצה למכשיר הסלולרי שלו, כמו גם למחשב הנייד שלו (השייך לבית העסק המוחרג מכוח הסכם הממון ביניהם), התחברה לענן העסקי תוך גניבת מתיבת הדואר של המשרד מידע פרטי שלו. המשיב מציין כי בימים אלו התברר לו כי לא הסתפקה בהפצת "המסמכים הגנובים" לאביה אלא העבירה אותם גם לאקטואר, למרות שהיא לא נדרשה לעשות כן והמסמכים חורגים מסמכויות האקטואר ולהליך בין הצדדים. המשיב טען כי בהתאם להוראת סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א -1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") כל אותם חומרים שצורפו לכתבי הטענות ושחלקם נשלחו לאקטואר (ובכללם כל הניירות מהבנקים ומחשבונות הבנק) , פסולים מלשמש כראייה , יש להוציאם מהתיק ויש למחוק את הסעיפים הרלוונטיים מכתבי הטענות המתבססים עליהם. המשיב פירט את המסמכים בנספח ב' לבקשתו.

למחרת הגשת הבקשה, ביום 29.8.19, הורה בית המשפט קמא למשיב לפרט "ברחל ביתך הקטנה" לגבי כל מסמך מסמך אותו הוא מבקש לפסול ולנמק ביחס לכל מסמך את הטעמים שבעטיים מבוקש כאמור.  כן הורה למשיב לצרף תצהיר מפורט לבקשתו.

ביום 11.9.19 הגיש המשיב תצהיר בהתאם להחלטת בית המשפט קמא מיום 29.8.19 ובמסגרתו פירט את כל המסמכים שלטענתו הושגו לטענתו תוך פגיעה בפרטיותו . לגבי כל מסמך פירט אם נגנב (לטענתו) מתיבת המייל הפרטית שלו ו/או מהמחשב הפרטי שלו או מהטלפון הנייד הפרטי שלו. מדובר בתצהיר מפורט המונה 136 עמודים כולל נספחים (מתוכם 11 עמודי תוכן).

ביום 15.9.19 הורה ביהמ"ש קמא למבקשת להשיב לבקשה בתוך 10 ימים וכי "מבוקשת התייחסות פרטנית לכל  מסמך ומסמך וכיצד הגיע לידי המשיבה".

ביום 25.9.19 הוגשה תגובת המבקשת. לגופם של דברים נטען בה כי המסמכים אותם צירפה "בדין יסודם, לא הושגו במרמה ומי שטוען שהושגו תוך פגיעה בפרטיות הוא מי שמטעה חזור ושנה את כב' ביהמ"ש". המבקשת טענה כי לא גנבה מסמכים ו/או הודעת דואר אלקטרוני מתיבת הדואר הפרטית של המשיב ומתוך מחשבו הנייד. לטענתה, מקורם של המסמכים במחשב הביתי של הצדדים (שהיה בשימוש כל בני המשפחה) ובתיבת הדואר האלקטרוני של המבקש "שהייתה פתוחה לכל ולא נעולה באמצעות סיסמא". עוד טענה המבקשת כי המשיב "נתן לה הרשאה מלאה להיכנס למיילים שלו ואף ביקש ממנה לנסח עבורו מיילים באנגלית". לסיכום טענה המבקשת כי "כל החומרים הושגו בזמן שהצדדים חיו בבית ביחד וכל המכשירים היו פתוחים לשימושה של האישה ולא היו מוגנים בסיסמא או מוסתרים מפניה, לא המחשב של הבית ולא הנייד שלו. המסמכים הרבים שהוצגו לכבוד בית המשפט הינם מסמכים ראייתיים כבדי משקל בחשיפת האמת ועשיית הצדק והשימוש בהם יהיה מכריע לצורך חקר האמת. המבקש, במקום להתעמת עם הראיות הרבות שנאספו כנגדו ולהסביר פעולותיו ומדוע היה לו צורך בהסתרת מסמכים אלו על פני חשיפת האמת, כפי שנדרש ע"י כב' ביהמ"ש, מבקש מביהמ"ש לפסול את הראיות שמפריכות את טענות המבקש כי לכאורה פגעו בפרטיותו, למרות שבפועל הפגיעה, אם הייתה, הינה מזערית ביותר לעומת הפגיעה בזכויותיה הקנייניות של האישה והפגיעה בניהול ההליך המשפטי כאשר המבקש מנסה להכשיל את ביהמ"ש והמבקש עושה כל שלאל ידו כדי שביהמ"ש לא יגיע לחקר האמת".