החלטה בבקשה של חברת בזק להתיר השלמה של חוו"ד מומחים ותצהיר עדות ראשית

מונחת לפניי בקשת התובעת, המבוססת על תקנה 129(ג) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד –1984, להתיר לה להשלים חוות דעת מומחים ותצהיר עדות ראשית שהוגשו מטעמה, וזאת -  בתשובה לחוות דעת המומחים ובמענה לתצהירי עדויות ראשיות שהוגשו מטעם הנתבעת ואשר הועלו לראשונה, לגרסת התובעת, במסגרת חוות דעת המומחים ותצהירי העדויות הראשיות שהוגשו על ידי הנתבעת בשלב הגשת הראיות.

1. רקע עובדתי
2. ביום 15.7.12 הגישה התובעת, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק"), את התביעה דנן, וצירפה אליה חוות דעת מומחה (מר שאול צבן), על פיה נאמד סכום התביעה.
3. ביום 17.12.12 הגישה הנתבעת, מדינת ישראל (להלן: "המדינה") את כתב ההגנה מפני התביעה.
4. ביום 30.10.14 הגישה בזק תצהיר עדות ראשית (מר אביאל רחמים) וחוות דעת מומחים (המומחים ה"ה – שאול צבן, אלכס וייסמן וזאב כהן; להלן: "חוות דעת צבן, וייסמן וכהן" בהתאמה).
5. ביום 26.5.15 הגישה המדינה חוות דעת מומחה (מר יהודה איילון – להלן: "חוות דעת איילון") ותעודת עובד ציבור (מר מיכאל רן).
6. ביום 2.7.15 הגישה המדינה תצהירי עדות ראשית (ה"ה מיקי בוסקילה וציון לחיאני).
7. ביום 14.8.15 הגישה המדינה חוות דעת מומחה נוספת מאת ד"ר אילן מעוז (להלן: "חוות דעת מעוז").
8. ביום 12.10.15, לאחר הגשת ראיות המדינה, הגישה בזק את הבקשה דנן. המדינה הגיבה לבקשה ובזק השיבה לתגובת המדינה.

1. טענות הצדדים

• טענות בזק

8. לטענת בזק, במסגרת חוות דעת המומחים ותצהירי העדויות הראשיות שהוגשו על ידי המדינה, פירטה המדינה לראשונה נתונים וטענות שונות, אשר קודם לכן לא נטענו על ידה כלל, או לכל היותר נטענו על ידה באופן כוללני בלבד, כל זאת - אגב צירוף מסמכים חדשים אשר לא גולו קודם לכן לבזק במסגרת צו גילוי המסמכים.
9. לטענת בזק, מדובר בתיק מורכב, וחלק מהסוגיות המרכזיות בו כוללות את סוגיות היקף ומהות הנזק והפיצוי. משהתייחסה המדינה לסוגיות אלה באופן מפורט לראשונה בעת הגשת הראיות מטעמה (במיוחד בחוות דעת המומחים אותן הגישה) – יש לאפשר למומחים מטעם בזק להשלים את חוות דעתם, וכן יש לאפשר למצהיר מטעם בזק להשלים את תצהירו, תוך התייחסות לטענות הספציפיות של המדינה בסוגיות אלה. לגרסת בזק, אין חולק על כך  שהמחלוקות בנושאים אלה עולים מכתבי הטענות שכן בכתב ההגנה הכחישה המדינה  באופן גורף את טענות בזק. עם זאת, ההתייחסות הכוללנית של המדינה לנושאים אלה במסגרת כתב ההגנה שהגישה - לא אפשרו התייחסות עניינית נאותה לנושאים שפורטו מאוחר יותר לראשונה בחוות דעת מומחים או בתצהירים שהוגשו מטעם המדינה. בהקשר זה מפנה בזק לחוות הדעת של המומחה מטעמה, מר וייסמן, אשר בגדרה מצא לנכון מר וייסמן להתייחס לטענת המדינה בנוגע למימון והקמת תשתיות על ידי גורמי חוץ תוך שהוא מציין כי –

"הטענה של המדינה הינה כללית והיא אינה מפרטת את היקף ההטבות שלטענתה ניתנו לבזק או את האופן בו ניתנו הטבות אלו הנטענות. כפי שיפורט להלן, עד שלא יבוצע ניתוח פרטני של טענות המדינה בעניין זה, המסקנה הינה כי אין ממש בטענה ואין מקום לשנות תוצאות האומדנים שפורטו לעיל" (סעיף 7.5.2 בחוות דעת וייסמן).

10. בזק מפנה להחלטת בית המשפט מיום 11.7.13 בה נקבע כי –

"נושא גילוי המסמכים הופך לבעל חשיבות רבה במיוחד שכן לנוכח הפערים בגישות המשפטיות המתייחסות לנושא החבות, היקף הפיצוי ומהות הפיצוי, נדרש בירור עובדתי מסובך באופן יחסי. רק לאחר שכל המסמכים הרלוונטיים שניתן לאתרם יהיו גלויים לשני הצדדים גם יחד – יתאפשר לצדדים להמציא חוות דעת חדשות או לעדכן את זו הקיימת כבר מטעם התובעת" (ע' 4, ש' 21-19).