החלטה בבקשה לפטור הפקדת ערבון לפי חוק הכניסה לישראל

1. החלטה בבקשה לפטור מהפקדת עירבון בקשר לבקשת רשות ערעור על החלטת של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל (כב' הדיין שלומי ויזן) בערר (ירושלים) 1570/20, מיום 16.2.2020. לבקשת המבקשות, ניתן בהחלטה זו צו ארעי המונע נקיטת הליכי אכיפה להרחקתן מישראל, אך זאת בכפוף להפקדת עירבון בסך 5,000 ₪, אשר ישמש להבטחת עזיבתן את ישראל ולהוצאות הרחקתן, אם הדבר יידרש. כן נדחתה בקשת המבקשת 1 (להלן – המבקשת) לחידוש אשרת השהייה הזמנית (רישיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5)).

ההחלטה ניתנת לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב וכן בבקשת רשות הערעור ובהחלטת בית הדין.

2.כידוע, פטור מהפקדת עירבון מותנה בהתקיימות שני תנאים מצטברים: האחד, מצב כלכלי שאינו מאפשר את הפקדת העירבון בסכום שנקבע (בענייננו, 2,000 ₪); השני, סיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור טובים.

אם נושא הערעור או בקשת רשות הערעור הוא שאלת יכולתו הכלכלית של המבקש להפקדת עירבון, ישנה נטייה להקל בסכום העירבון שעליו להפקיד עם הגשת ההליך. מדיניות זו נובעת מהרצון להימנע מיצירת "מעגל קסמים" (או "מעגל שוטה"), העלול לפגוע באופן בלתי מידתי בזכות הגישה של מעוטי יכולת לערכאת הערעור, במקום שבו נושא הערעור הוא שאלת היכולת הכלכלית של המבקש להפקיד עירבון או לשלם אגרה (ראו לעניין זה: רע"א 121/12 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע''מ (4.6.2012), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקאות 10-9 (להלן – עניין פלקסר); בש"א 5046/08 קבועה נ' עזבון המנוח קבועה (17.8.2008), כבוד השופט א' גרוניס, פסקה 2).

חרף מדיניות זו, אין משמעות הדבר שכל אימת שנושא הערעור עוסק בשאלה האמורה, יופטר המבקש באופן אוטומטי מהפקדת עירבון, אלא זהו רק אחד השיקולים שישקלו. "אין לומר כי פטור מעירבון יינתן באופן אוטומטי מחמת חוסר יכולת כלכלית, שכן יש להביא בחשבון גם את האינטרס של הצד שכנגד להיפרע את הוצאותיו וליצור הרתעה מפני הגשת הליכי סרק... שיקולים נוספים שיש להביאם בחשבון הם אינטרס הצד שכנגד בסופיות הדיון ואינטרס הציבור בניצול יעיל של הזמן השיפוטי" (עניין פלקסר, שם).

3.הבקשה הנדונה לפטור מהפקדת עירבון ושאלת התקיימותם של שני התנאים המצטברים המצדיקים פטור זה – יכולת כלכלית וסיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור – תיבחן אפוא, לנוכח המדיניות המקלה לגבי עירבון שיש להפקיד בקשר לערעור שעניינו שאלת היכולת הכלכלית של המבקש להפקיד עירבון (או לשלם אגרה). עם זאת וכאמור, ניתן משקל גם לאינטרסים נוספים, המצדיקים הימנעות ממתן פטור אוטומטי מהפקדת עירבון באותם הליכי ערעור. כך גם ניתן משקל רב לשני השיקולים הבאים:

האחד, סכום העירבון כבר הופחת ב-60%: כידוע, סכום העירבון שנקבע בקשר להליכי ערעור על החלטות ופסקי דין של בית הדין לעררים, כבר הופחת באופן משמעותי ואף הועמד על סכום נמוך באופן משמעותי מכל עירבון אחר שנדרש מערער להפקיד בכל הליך ערעור אחר.

סכום העירבון שנדרשים להפקיד המערערים בזכות וברשות על פסקי-דין והחלטות של בית הדין לעררים, הופחת לאחרונה (בחודש אוקטובר 2019) באופן גורף והועמד על סך 2,000 ₪, במקום 5,000 ₪, כפי שהיה נהוג בתקופה שקדמה לכך (ואף במקום 10,000 ₪, כנהוג לגבי ערעורים מנהליים אחרים). מדובר בהפחתה משמעותית מאד (בשיעור 60%), אשר נעשתה מתוך התחשבות במצבם של המערערים בהליכים אלו, לאחר בחינת בקשות רבות בעניין פטור מהפקדת עירבון מטעם אותם מערערים, ולאחר שנמצא כי בדרך כלל מצבם הכלכלי דחוק ומקשה על הפקדת עירבון בסכום שהיה נהוג. אף יש להדגיש, כי זהו סכום העירבון הנמוך ביותר שנדרש מערער להפקיד ואף נמוך משמעותית מכל סכומי העירבון שנקבעו להליכי ערעור אחרים.

השני, נכון להיום ומחמת תקלה, לא משולמת אגרה בקשר להליך הנדון: על-פי תקנה 2 בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – תקנות האגרות), כל הליך המוגש לבית המשפט מחויב בתשלום אגרה, בסכום הנקוב בתוספת של התקנות, זולת אם נקבע פטור מתשלום אגרה. פטור זה עשוי לנבוע מזהות בעל הדין (על-פי תקנה 19), מסוג העניין הנדון (על-פי תקנה 20), בשל התקיימות הנסיבות המצדיקות פטור מתשלום אגרה (בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 14), או מחמת טעם אחר המעוגן בתקנות האגרות (למשל, פטור מאגרה בערעור שהתקיימו לגביו הנסיבות הקבועות בתקנה 18(ב)). בכל מקרה אחר שאין לגביו הוראה מפורשת הפוטרת מתשלום אגרה, חלה חובת תשלום אגרה, ובית המשפט אף אינו מוסמך לפטור מתשלומה. כפי שנפסק בפעמים רבות, "רשימת הפטורים היא רשימה סגורה, ואין להרחיבה" (רע"א 9567/08 כרמל אולפינים בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ (בפירוק) (5.1.2011), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 19; ראו גם: רע"א 7031/12 שערי צדק המרכז הרפואי נ' פלונית (23.10.2013), כבוד השופט נ' הנדל, פסקה 6; רע"א 3640/15 Israel Bio-Engineering Project נ' מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה (12.10.2015), כבוד השופט י' עמית, פסקה 4; רע"א 1928/12 גרנאווי יזמות מבחר וניהול נ' מנהל מקרקעי ישראל (14.8.2012), כבוד השופט נ' הנדל, פסקה 4).