החלטה בבקשה לעריכת בדיקת סווג רקמות לשם קביעת אבהות

כללי

זוהי החלטה בבקשת הנתבע ( להלן: המבקש " ו/או " הנתבע") לעריכת בדיקת סיווג רקמות . מטרת הבדיקה המבוקשת היא קביעת אבהותו של הנתבע לגבי הקטין פ' יליד 28/04/97 (כיום כבן 11 שנים ).  הבקשה הוגשה במסגרת תביעת מזונות שהגישה בשמו של הקטין האם- התובעת (להלן " המשיבה " ו/או " התובעת").

יצוין כי שני הצדדים רווקים,לא התגוררו תחת קורת גג אחת ומדובר בקשר פונקציונלי  של הסכם לתרומת זרע במטרה להביא ילד לעולם . תחילתו של הקשר ע"פ כתב התביעה בקבוצת "הורות אחרת". מטרת אותה קבוצה היא לקשר , בין אנשים פנויים שאין להם בני זוג קונבנציונליים בכדי להביא ילדים לעולם.  

טענת המבקש

לטענת המבקש בס' 2 לבקשה התברר לו שהוא אינו אביו של הקטין ולפיכך הוא מבקש כי תיערך בדיקת רקמות לצורך בדיקת העניין .(סיפור המעשה  ,לפי גרסתו, מפורט בהרחבה בס' 5 - 16 לכתב ההגנה)

טענות המשיבה והמלצות פקידת הסעד

המשיבה  שהתנגדה לעריכת הבדיקה תמכה עמדתה בהמלצת פקה"ס הגב' אלמוג (להלן: " פקידת הסעד ") בתסקירה מיום 26.11.07 לפיה " בדיקת רקמות בשלב זה בחיי הקטין נוכח הקשר הקיים בין הקטין לאביו תפגע בו בעוצמה קשה ולכן אין אנו ממליצים על קיומה" .יש לציין כי פקידת הסעד נשארה מחזיקה בעמדתה זו גם בתסקירה האחרון מיום 22.9.08 ,אם כי הסתפקה שם רק בהפניה לתסקיריה הקודמים :" בתסקירינו הקודמים התייחסנו לעניין בדיקת הרקמות והבאנו את עמדתנו בעניין אשר נותרה בעינה " (וראה לעניין זה גם עדותה של פקה"ס בדיון ביום 13.12.07 בעמ' 15 ש' 4-5 ו- 16-17 ועמדת ב"כ היועה"ש בכתב תגובתו).

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בחומר שלפני ובתסקירים שהוגשו לרבות התסקיר האחרון מיום 22.9.08 שמעתי את הצדדים, את פקידת הסעד  הגב' צילה אלמוג ואת ב"כ היועמ"ש וקראתי את סיכומיהם של  הצדדים לרבות השלמת סיכומי התובעת השלמת סיכומי הנתבע מיום 6.10.08  והשלמת סיכומי התובעת מיום 22.10.08  ( ובהעדר סיכומים מטעם היועמ"ש ) נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל אלא אם תודיע המשיבה כי אינה חפצה להמשיך לנהל את תביעת המזונות.

בכל ההבנה, אין בידי לקבל את עמדת המשיבה  וזאת הן מטעמים של טובת הילד והן מטעמים של אינטרס  הנתבע למזונות שלא יראו בו כאב לאור טענתו כי אינו אביו של הילד וזאת כפי שיפורט להלן:

טובת הילד  הספציפי

המונח " טובת הילד" הינו מונח עמום ורחב אשר מתמלא בתוכן על ידי פרשנותו של ביהמ"ש (ראה למשל ע"א 2266/93 פלונים נ' אלמוני,פ"'ד מט (1) 221 ) וכן ראה דברי כב' השופט חשין בבג"צ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ,פ"ד נה(1) 453, 461.

קביעת טובת הילד כוללת שקילת זכויותיו צרכיו והאינטרסים המתייחסים לאותו ילד מסוים .(וראה לעניין זה  דוח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט וישומם בחקיקה בראשות כב' השופטת סביונה רוטלוי (להלן: "דוח הוועדה") , בחלק הכללי בעמ' 137 : "בעת קביעת טובתו של ילד מסוים ישקלו זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו". גישה זו אומצה על ידי כב' השופט ברק בע"מ 377/05 פלונית ופלוני ההורים המיועדים לאימוץ הקטין נ' ההורים הביולוגיים)

מבין השיקולים העשויים להיות רלוונטיים לענייננו שצוינו בדו"ח הוועדה הם " שלומו הגופני והנפשי של הילד " " ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן הפעולה" " קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו" " עמדת הורי הילד ואנשים משמעותיים אחרים בחייו של הילד על העניין הנדון".יצויין כי ס' 145 לדו"ח הועדה מדגיש את חובת ההתייחסות לילד המסוים שבפניו במובחן מהסתמכות על הנחות בדבר טובת הילד באופן כללי וראה לעניין זה ס' 72 ו73 לבר"ע 1364/04 היועמ"ש נ' פלונית והאסמכתאות המוזכרות שם)

זכות הילד לדעת מיהו אביו מולידו

בפסיקה נקבע כי קיימת זכות יסוד של ילד " שידע מיהו אביו מולידו "(וראה לעניין זהדברי השופט חשין בע"א 3077/90 פלוני נ' פלונית וכן בסעיף 7 לאמנה בדבר זכויות הילד הקובע כדלקמן: "הילד יירשם מייד לאחר לידתו, ותהיה לו מלידתו הזכות להיקרא בשם.  הזכות לרכוש אזרחות, וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על -ידם". ניתן לראות זכות זו  גם כנגזרת של הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

מיטיב לסכם עניין זה  כב' השופט שנלר בס' 51 לע"א 1364/04 הנ"ל  " הנה כי כן ,אין חולק ,כי קיימת זכות יסוד של ילד לדעת מיהו אביו מולידו ועל כן בעת שמ דובר בילד מהפנויה הדרך הראויה לבירור התביעה היא על ידי מתן הוראה לעריכת בדיקה גנטית להורות .(ההדגשה במקור א.כ.)

מכאן שבזכות זו יש לתמוך בקיום הבדיקה.

שלומו הגופני והנפשי של הילד  והקשר שלו עם ההורים