החלטה בבקשה למעצר עד תום ההליכים לנאשם ברצח ימנו בנימין זלקה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו על רקע כתב אישום המייחס לו עבירת רצח (באדישות), בניגוד לסעיף 300(א) בחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

עסקינן בארוע במסגרתו נרצח ימנו בנימין זלקה ז"ל.

יצויין כבר עתה כי מלבד כתב האישום שהוגש כנגד משיב זה, נאשמים בכתב אישום נפרד 15 קטינים נוספים בביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, בניגוד לסעיף 329(א)(1) בחוק העונשין יחד עם סעיף 29(א) בחוק, עבירה אשר על פי הנטען בוצעה כנגד ימנו ז"ל – הן לפני דקירתו על ידי המשיב שבפניי והן לאחריה, כפי שיפורט בהמשך החלטה זו (ר' מ"ת 23262-05-26).

עניינה של החלטה זו בשאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב.

כתב האישום

בהתאם לעובדות כתב האישום נשוא החלטה זו, במועד הרלוונטי לכתב האישום היה המשיב חלק מחבורה שכללה את 15 הקטינים האחרים, 3 מהם בני משפחתו.

סניף פיצה האט ברח' העצמאות בפתח תקווה (להלן: "הסניף") ממוקם במרכז מסחרי הכולל רחבה, שבשוליה חומה בנויה נמוכה וגרם מדרגות סמוך.

במועד הרלוונטי לכתב האישום עבד בסניף ימנו ז"ל, צעיר שטרם מלאו לו 21.

ביום 21.4.26, ערב יום העצמאות, בשעות הערב, נפגשו חברי החבורה ברחבה. אותה עת עבדו בסניף ימנו, וחבריו א.ס. וא.ק.

במהלך הערב פגשו כמה מחברי החבורה שתי קטינות בסביבת הרחבה, וחלקם התיזו תרסיס "שלג" לעברן. בשעה 23:20, בקרבת הסניף, רדפו משיב 1 (מהתיק המקביל) וט.ט יחד עם ד.ד, קטין נוסף, אחרי אחת הקטינות וריססו תרסיס שלג לעברה. הקטינה, אשר ביקשה לתפוס מחסה מפניהם, נכנסה בריצה לסניף כשהיא מכוסה בתרסיס שלג. השלושה נכנסו אחריה, התיזו לעברה תרסיס שלג ובעשותם כן לכלכו בתרסיס את פנים הסניף. עובדי הסניף, ובכללם ימנו, העירו לשלושה וביקשו מהם לצאת מן המקום. ימנו ליווה אותם בדרכם אל מחוץ לסניף, ומשיצאו התפתח בין משיב 1, ד.ד וימנו ויכוח. במהרה, התייצבו המשיב ואחדים מחברי החבורה לצד משיב 1 וד.ד.; במהלך חילופי הדברים בין משיב 1 לבין ימנו, קילל משיב 1 את ימנו והתגרה בו באומרו "בוא לפה אם אתה גבר, בוא לאיפה שאין מצלמות". ימנו דרש ממנו לעזוב את המקום. סמוך לאחר מכן, ניגשו א.ס וא.ק. אל משיב 1 ומי מבין חברי החבורה, שהתרחקו מן הסניף אך נותרו בקרבת מקום וניסו להרגיע את הרוחות. משיב 1 אמר להם כי ימנו פגע בכבודו ליד חבריו, ואיים כי "ידקור את זלקה", "יחזור בסיום שעות הפעילות ויסגור עימו חשבון", "יזיין אותו", וכי "הוא מוכן לשבת על זה בבית הסוהר".

לאחר שהרחיקו מן הסניף, נותרו המשיב וחברי החבורה האחרים המעורבים במתואר לעיל, בסביבת הרחבה, שם פגשו לסירוגין בחברי החבורה הנוספים.

בשעה 01:18 יצאו מהסניף א.ס וימנו. משיב 1 ניגש מיד לימנו וחידש עמו את העימות המילולי. משהבחינו חברי החבורה האחרים בעימות המתפתח, ניגשו בזה אחר זה מקצוות הרחבה השונים, והתגודדו יחדיו סביב ימנו לצידו של משיב 1, האזינו לחילופי הדברים ונדרכו לקראת התנפלות אלימה על ימנו. אחדים מחברי החבורה הרימו על ראשם את כובע הסווטשירט שלבשו, אחדים החזיקו בידיהם מיכלי שלג ואחרים הצטיידו במיכלים כאלה.

המשיב התהלך באיזור הרחבה עם אחדים מחברי החבורה. אותה עת, ניגש אל ימנו נ.נ, שעמד במעגל החבורה שהתהדק סביב ימנו, פנה אליו בנימה כוחנית, ובין השניים פרץ עימות מילולי חריף. לפתע דחף נ.נ בחוזקה את ימנו והפילו אל הארץ. מיד לאחר הדחיפה, הסתערו מי מחברי החבורה על ימנו ותקפו אותו בעוצמה בצוותא חדא באגרופים, בבעיטות, בהשלכת מיכלי שלג בעוצמה על ראשו, בהטחת מיכלי שלג בעורפו ובגבו ובגרירה שלו בכוח תוך אחיזה בבגדיו.