החלטה בבקשה לחקירת סיבות מוות

סיכום חקירת מותה של המנוחה הגב' בתיה אגסי ז"ל, אשר נפטרה ביום 26/9/2006 (להלן: " המנוחה"), אשר בוצעה בהתאם לחוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח-1958 (להלן: " החוק").

שלבי החקירה -

1. ביום 8/11/2006 הוגשה בפני בקשה להורות על חקירה בנסיבות מותה של המנוחה, וזאת על ידי בני משפחתה ועזבונה, באשר לטענתם, היה יסוד סביר לחשש שסיבת מותה של המנוחה אינה טבעית או שמותה נגרם בעבירה.
2. ביום 30/11/2006 התקיים הדיון הראשון בבקשה. לאחר קבלת תגובה מדינת ישראל לבקשה, והואיל ובתגובה נמסר כי מותה המצער של המנוחה נמצא בחקירה משטרתית עקב תלונה שהגישו בני המשפחה - הוריתי על דחית שמיעת הבקשה, עד שתסתים חקירת המשטרה.
3. ביום 14/12/2006 התקיים הדיון השני. נציג המדינה מסר כי חקירת המשטרה הסתיימה וכי לא נמצא שיש ממצאים לכך שהמוות נגרם בעבירה. עוד מסר הנציג כי תיק המשטרה לא נסגר סופית, כל עוד מתנהל במקביל ההליך שבפני, אך ככל הנראה התיק עתיד להיסגר.
4. בנוסף, במהלך הדיון העלו בני משפחתה של המנוחה בקשה לביצוע נתיחה שלאחר המוות, על מנת לנסות ולהתחקות אחר סיבת המוות המדויקת של המנוחה. הואיל והיה זה יותר מחודש וחצי לאחר הפטירה, ביקשתי מב"כ של המשפחה לברר עם דר' זייצב, מהמכון הרפואי לרפואה משפטית (עמו המשפחה התייעצה עובר לדיון), באם יש סיכוי שנתיחה בשלב כה מאוחר תסייע במקרה זה.
5. ביום 19/12/2006 הוגש לבהמ"ש מכתבו של דר' זייצב מיום 18/12/2006, בו הוא מוסר כי הסיכוי שיהא ניתן לברר את סיבת המוות בשלב זה קלוש ביותר.
6. ביום 20/12/2006 ניתנה החלטתי, בעקבות הודעתו של דר' זייצב, לפיה כיון שקיים סיכוי (אף אם קלוש) לבירור סיבת המוות בעקבות ביצוע ניתוח שלאחר המוות - אורה על נתיחה, בהתאם לסעיף 26 לחוק. עם זאת, ביקשתי מהמשפחה לשקול שנית את בקשתה, לאור הסיכוי הנמוך שהנתיחה תניב תוצאות ולאור הקושי הנפשי שהדבר יסב למשפחה.
7. ביום 24/12/2006 הודיעו בני המשפחה כי הם שקלו שוב את בקשתם לבצע את הנתיחה, והחליטו לחזור בהם מבקשתם כאמור.
8. ביום 28/12/2006 ניתנה החלטתי לפיה למעשה בכוונתי להתחיל בחקירת סיבות המוות, בהתאם לסעיף 19 לחוק, וביקשתי כי תיק החקירה המשטרתי יועבר לעיוני.
9. לאחר שעיינתי בתיק המשטרה, ביום 24/1/2006, הוריתי על ביצוע חקירה מכח החוק, ונקבע מועד לשמיעת מספר עדים אשר זומנו באמצעות מזכירות בהמ"ש.
10. בימים 20/2/2007 ו-26/2/2007 נשמעו בפני מספר עדים, אשר נחקרו על ידי בהמ"ש ועל ידי באי כוחם של הצדדים (חלקם תחת אזהרה).
11. לאחר מכן, הוגשו סיכומים הצדדים.

 מסקנותי לאחר ביצוע החקירה - 

12. סעיף 30 לחוק קובע מהן "תוצאות החקירה" ומורה כדלקמן - 

"שופט חוקר רשאי להחליט -

(1)     כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח סיבת המוות, ומה הן תוצאות חקירתו;

(2)     כי הראיות שהובאו לפניו אין בהן כדי להוכיח סיבת המוות; העתק ההחלטה ימציא החוקר למשטרה וללשכת הבריאות המחוזית.".

13. בבג"צ 535/89 מלכה ריצ'וול נ' כב' שופט בית משפט השלום בחיפה, ד. גרשון, פ"ד מד (1) 441 , בעמ' 454-455, מפרט בהמ"ש את התוצאות האפשריות של חקירה כאמור, לאמור:

"סיכומם של דברים, סיבת המוות כוללת תשובה לשאלות מי המת, ומתי, איך ואיפה נגרם מותו; ואם יש חשש שמותו נגרם בעבירה, מי החשוד בביצועה של העבירה, אם הוא ניתן לזיהוי או לגילוי. אם עולה בפני השופט החוקר טענה - לפי סעיף 19 - הנתמכת בראיות לכאורה, לפיה יש חשש שהמוות נגרם בעבירה, הרי על השופט להתייחס לכך במסקנותיו במסגרת קביעת עמדתו לגבי החשש האמור.