החלטה בבקשה להתנגדות חלק בצוואה הנוגע למקרקעין

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על שלוש החלטות של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת רויטל באום) מיום 25.6.2018, מיום 11.7.2018 ומיום 26.7.2018, בתיקים המאוחדים כדלקמן:

 תמ"ש 58676-02-17  - תובענה שהגישו המשיבות, לצו מניעה קבוע שימנע מהמבקש להיכנס לדירת מגורי המנוחה ... ז"ל (להלן: "המנוחה") -  להלן: "התיק הראשון");

 ת"ע 32792-06-17 – בקשת המשיבה 3 לצו קיום צוואת המנוחה מיום 3.12.16 (להלן: "התיק השני");

 ת"ע 37628-06-17 התנגדות המבקש לקיום הצוואה האמורה של המנוחה (להלן: "התיק השלישי").

כבר בראשית הדברים ובקצירת האומר ייאמר, כי המבקש מתנגד לקיום החלק בצוואת המנוחה הנוגע למקרקעין, וטען בבית משפט קמא כי המצווה לא ידעה בשעת עשיית הצוואה להבחין בטיב הצוואה, כך שדינה בטלות ואין לקיימה.

כן טען כי המנוחה ציוותה בצוואתה זכויות דירות מגורים מבלי שיש לה זכות באותן דירות, בין אם הזכויות היו שייכות לבעלה, האב המנוח, ובין אם זכויות המגורים בדירות הוענקו למבקש ולאחיו על דרך של מתנה או מתן רשות מגורים בלתי הדירה (להלן: "הנכסים").

במסגרת ההחלטות נשוא בקשת רשות הערעור, קבע בית משפט קמא כדלקמן:

א.           יש להכריע תחילה בשאלת תקפות צוואת המנוחה, ורק לאחר מכן בתביעה לצו המניעה (החלטה מיום 25.6.18).

ב.            בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה א' לעיל ולמתן הוראות נדחתה (החלטה מיום 11.7.18)               .

ג.            המבקש יגיש תצהיר מתוקן הנוגע לתיקי העזבונות בלבד, נשוא התיקים השני והשלישי, ויוציא מהתצהיר את טענות הנוגעות לענין היקף העזבון נשוא התיק הראשון (החלטה מיום 26.7.18).