החלטה בבקשה להפקדת ערובה להוצאות המבקשת במסגרת תובענה להפחתת מזונות

עניינה של החלטה זו בבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בהתאם להוראת תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן- תקנות סדר הדין האזרחי).

הבקשה הוגשה במסגרת תובענה להפחתת מזונות שהגיש המשיב ביום 24.6.20.

רקע

1. הצדדים נשאו זל"ז כדמו"י ביום x.x.2010 והתגרשו בשנת 2014. לשניים ילדה כבת תשע. בעניינם של הצדדים "הסכם גירושין ויחסי ממון" אשר קיבל תוקף ביום 13.7.2014 (להלן-ההסכם). כעולה מההסכם משמורת הקטינה בידי האם (סעיף 4), נקבעו זמני שהות עם המשיב (סעיף 9), נקבע כי המשיב ישא במזונות הקטינה בסך של 2,250 ₪ צמוד מדד, לצד מחצית הוצאות חינוך ובריאות (סעיף 12), נקבע מתווה למכירת דירה משותפת וחלוקת התמורה ובכלל זה השבת 10,000 ₪ בגין הלואה שנטל מהורי המבקשת (סעיף 15 וסעיף 24), ההסכם מסדיר את איזון הזכויות, העברת רישום בחשבונות הבנק וחלוקת המיטלטלין (סעיפים 19-18, 23-21), עוד נקבע בהסכם, כי לא ניתן יהיה בעתיד להפחית או להגדיל את המזונות (סעיף 26). 

2. בעניינם של הצדדים התקיימו ומתקיימים הליכים נוספים בבית משפט זה פרט לתובענה זו. התיקים שנותרו פתוחים הם: תלה"מ ___ תובענה למשמרות משותפת על הקטינה שהגיש המשיב ביום 16.5.2019; תלה"מ ___ תובענה שהגישה המבקשת נגד המשיב ביום 27.6.2019 שכותרתה, "הגבלת הסדרי ראיה בין האב לקטינה, הכפפתם לפיקוח ולהדרכה הורית חובה מניעת הסתה ומתן כל הוראה שתבטיח את טובת הקטינה"; תלה"מ ___ תובענה שהגישה המבקשת נגד המשיב ביום 18.7.2019 בעילת לשון הרע בסך של 160,000 ₪.

3. כתב התביעה להפחתת מזונות מציין כי חל שינוי נסיבות מהותי מהמועד שבו אושר ההסכם באופן המצדיק את הפחתתם. באשר למשיב, חלה ירידה ניכרת ביכולת ההשתכרות שלו, לצד הלוואות וחובות מרובים, באופן שאילץ אותו לשוב להתגורר בבית הוריו. כנטען מצב זה אינו מאפשר למשיב לשאת בתשלומי המזונות הגבוהים מה גם שחשבונותיו עוקלו ומרחפת מעל ראשו "חרב המאסר" נוכח תיק ההוצאה לפועל שנפתח לו. מנגד משכורת המבקשת עלתה בכ-300% ממועד אישור ההסכם וזאת בין היתר נוכח העובדה כי הקטינה שוהה עם המשיב במחצית הזמן באופן שמאפשר למבקשת לממש את פוטנציאל ההשתכרות עובדה המהווה שינוי מהותי נוסף. עוד נטען כי בעת שניתן תוקף להסכם דובר בקטינה בת שלוש שנים מקטני קטינים ואילו עתה גילה עולה על שש שנים. בשים לב להלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017), להלן-בע"מ 919/15) אין עוד הכרח להציג שינוי נסיבות מהותי ודי בשינוי קל, הגם שבעניין דנא חל שינוי נסיבות מהותי. בנוסף בחינה מחודשת של הנסיבות יש לעשות בהתאם לעקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15.

4. בכתב ההגנה מציינת המבקשת כי מדובר בתביעת סרק, המשיב נסמך על שירותי המדינה לייצוג משפטי חינם הגם שיש לו יכולת השתכרות גבוהה. באשר להסכם מציינת המבקשת כי זה נחתם לאחר שנה של גישור ומו"מ בעת שכל אחד מהם היה מיוצג. בהסכם המבקשת ויתרה בין היתר על זכותה לקבל כתובה, על זכותה לאיזון זכויות פנסיוניות, על זכותה לחלוקה לא שווה בדירה נוכח מקורות המימון ומועד הרכישה, על זכותה בעסק המשיב, על זכותה בתכולה ועל זכותה להתגורר ליד הוריה, על זכותה לקבל מזונות ומדור ראליים במועד הגירושין. ההסכמות בין הצדדים מאזנות את הזכויות עליהן ויתרה ולכן סעיף 26 להסכם קבע שאין לשנות את דמי המזונות. לטענתה יש לדחות את התובענה או למחוק אותה על הסף. לחלופין יש לדחות את התובענה לגופה בנסיבות שבהן ההסכם כולל ויתורים רכושיים ואחרים ודמי המזונות הם חלק ממכלול התניות שלא ניתן לבטלם גם אם חל שינוי נסיבות, שממילא לא חל. מתווה הפסיקה, אף לאחר בע"מ 9191/15, מצריך שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפות במועד הגירושין. שינוי הנסיבות תקף למקרים חריגים ונדירים. במקרה זה לא מתקיימים שלושת התנאים המצטברים, מקום שהצדדים הסכימו שלא ניתן לעתור לשינוי בגלל הויתורים והאיזונים, מדובר במי שאינו פועל בתום לב שכן המשיב מתנער מצרכי הקטינה, אינו משלם מזונות אלא באופן חלקי באמצעות נקיטת הליכים בהוצאה לפועל וכן, הותרת סכום המזונות היא הוגנת וראויה משלא חל שינוי נסיבות, הוצאות הקטינה גבוהות והמבקשת עובדת במספר עבודות ונוטלת הלוואות. בנוסף, יש לדחות את טענות המשיב כי חלה ירידה בשכרו ומנגד עלייה בהכנסת המבקשת. המשיב אינו ממצה את כושר ההשתכרות ומותיר את המבקשת בלי מזונות ויכולת לממן את צרכיה וצרכי הקטינה.

טענות הצדדים בהליך הבקשה להפקדת ערובה

5. עתירת המבקשת היא להורות למשיב להפקיד סך שלא יפחת מ- 40,000 ₪ או כל סכום אחר להבטחת הוצאותיה בהליך, להלן תמצית טענותיה:

5.1        ידי המשיב אינן נקיות שכן במשך שנים מתחמק ואינו מקיים באופן קיצוני וחריג אחר פסקי הדין, צווים והוראות בית המשפט.

5.2        בשל התנהלות המשיב ובכלל זה הסתת הקטינה ופגיעה חינוכית בה הוגשו תביעות שונות מטעם המבקשת. המבקשת אף הגישה תביעה בגין לשון הרע שטרם התבררה ויתכן שאף בגינה יחוב בסכום פיצויים.

5.3        כתוצאה מהתנהלות המשיב נאלצה המבקשת ליטול הלוואות מרובות מהוריה וכיום עליה להידרש להוצאות כספיות בגין תביעת שווא.