החלטה בבקשה לגילוי ועיון במסמכים

לאחר עיון בטענות הצדדים, מורה כדלקמן:

כפי שנקבע לא אחת "... המשפט עומד על האמת, ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת" וראה ע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית נ' גלעד (פורסם בנבו), פס"ד מיום 08.11.95.

ביסודו של הכלל  לגילוי ועיון במסמכים מונח ערך גילוי האמת אשר משרת הן את הצדדים להליך, בהבטיחו עשיית משפט צדק, והן את הציבור בכללותו, בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת המשפטית-חברתית כולה וראה: בג"צ 7793/05 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים (פורסם בנבו), פס"ד מיום  31.01.11 .

אכן, ככלל, על בית המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, להיות ליבראלי בבואו לבחון בקשה שמטרתה גילוי מידע, לאור הרצון לרדת לחקר האמת ולקיים את ההליך ב'קלפים פתוחים' (ראו לדוגמא  רע"א4234/05, בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (2005); רע"א7114/05, מ"י נ' חיזי (2007); רע"א6546/94, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54). 

עם זאת, חובות הגילוי והעיון במסמכים אינן חובות מוחלטות. יש לאזן אותן מול ערכים אחרים, כגון יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים, אשר גם אותם נדרש בית המשפט לקחת בחשבון:

"... עיקרון-הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה". (רע"א2534/02, שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193).

הוראות התקנות החדשות קובעות כי לכתבי הטענות  יצרפו  בעלי הדין רשימה של כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים, בין שהם ברשותם  ובין שאינם ברשותם (תקנה 17 (א) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 ; להלן: "תקנות משפחה");

כמו כן מורות התקנות על בעלי הדין לצרף כתבי הטענות העתק או צלום של המסמכים המצויים  ברשותם ; אם מסמך כאמור אינו מצוי ברשותם, יציינו בעלי הדין האמור בתצהיר המאמת את כתב הטענות, תוך שיפורט בידי מי, למיטב ידיעתו, מצוי המסמך. (תקנה 17 (ב) לתקנות משפחה).

היה ובית המשפט ימצא כי מי מבעלי הדין לא קיים חובתו כאמור  רשאי הוא לחייבו בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו וראה תקנה 60 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "תקסד"א").