החלטה בבקשה לביטול הודעת נימוקי שומה בשל שיהוי וקיום שומה חלופית

בפניי בקשה מטעם המערער למחיקת ההודעה המפרשת את נימוקי השומה מטעם המשיב ולקבלת הערעור על הסף (להלן: "הבקשה").

רקע בתמצית

1. בתחילת שנת 2014 נפתחה חקירה פלילית בעניין המערער ואביו, מר בוריס ויסמן ז"ל (להלן: "בוריס ז"ל"), שבסיומה הוגש כתב אישום כנגד השניים. ביולי 2014, בעקבות ממצאי החקירה הפלילית, נקבעו למערער ולאביו שומות מס לשנים 2006 – 2013. השומות שהוצאו למערער הוצאו כשומות בהיעדר דוח לפי סעיף 145(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). לעמדת המשיב, המערער ובוריס ז"ל חייבים ביחד ולחוד בחובות המס בגין הכנסות שהפיקו.
2. ביום 25.2.2015 הגיש המערער דוחות מס לשנים 2006 – 2013, אשר התקבלו על ידי המשיב כהשגה על השומות שהוצאו לו בהעדר דוח (להלן: "ההשגה"). ביום 28.12.2020, שלושה ימים טרם מועד התיישנות ההחלטה בהשגה, דחה המשיב את השגת המערער וקבע לו שומות בצו, הן השומות שבערעור.
3. במקביל להליכי השומה של המערער נוהלו הליכי שומה גם נגד בוריס ז"ל, אשר נפטר בתחילת שנת 2019. ערעור שהוגש על השומות שהוצאו לבוריס ז"ל בגין השנים 2010 – 2012 תלוי ועומד בפני מותב זה בגדרי ע"מ (מחוזי ת"א) 52353-01-17 ויסמן נ' פקיד שומה תל אביב 4, ואילו ערעור שהוגש ביחס לשנים 2006 – 2009 ו-2013 נדחה על הסף בהחלטתי ב-ע"מ (מחוזי ת"א) 38310-01-21 ויסמן נ' פקיד שומה תל אביב 4 (16.3.2021).

טענות המערער בתמצית

4. לטענת המערער, יש למחוק את נימוקי השומה ולקבל את הערעור על הסף בשל השיהוי הניכר בקבלת החלטת המשיב בהשגתו.

לטענתו, בשנת 2016 החליט המשיב בהשגה על השומות שהוצאו בעניינו של בוריס ז"ל, אך בחר שלא להכריע בהשגתו, כאשר משמעות הדבר היא קבלת ההשגה.

המשיב שינה מהחלטתו וקבע בצו את שומות המערער רק ביום 28.12.2020.

5. מדובר בשיהוי אובייקטיבי וסובייקטיבי. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 7.1002 בדבר הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המיסים (גבייה) (2.2012) (להלן: "הנחיית היועץ"), לפיה יש לפתוח בהליכי גביה בתוך שלוש שנים מהיום בו הפך החוב לסופי.

כמו כן, המשיב סירב לקלוט דוחות מס שהגישה אלמנתו של בוריס ז"ל, בטענה שהוגשו בשיהוי, אולם במקביל, ישב המשיב על המדוכה במשך שנים ולא החליט בהשגת המערער. המשיב אינו יכול להציג עמדות סותרות במסגרת הליכים שונים.

6. קבלת החלטה בהשגה, ביחס לשומות המערער, בשיהוי ניכר, מעידה על כך שפקיד השומה לא סבר בזמן אמת כי יש למסות את המערער. חזקה על המשיב שכאשר בחן את השגותיו של בוריס ז"ל הוא בחן גם את טענותיו של המערער, והוא בחר לקבל את דוחות המערער כמות שהם ולא לייחס לו את אותה הכנסה הנטענת ביחס לבוריס ז"ל.
7. המערער הסתמך על כך שלא הוצאו לו שומות בצו במועד ההחלטה ביחס לשומותיו של בוריס ז"ל, וכן על כך שלא הוצאו לו שומות בצו במשך למעלה מארבע שנים ממועד הגשת ההשגה.

לא רק זאת, הוצאת השומות בשיהוי פוגעת גם ביכולתו של המערער להתגונן בצורה אפקטיבית ואופטימלית. כיום, אין למערער היכולת להעיד או לקבל מידע מאחד הגורמים המרכזיים בעניינו – בוריס ז"ל. המשיב בהתנהלותו מנע מהמערער לנהל את ההגנה המיטבית מבחינתו. הדבר מחייב, לכל הפחות, להעביר את נטל ההוכחה למשיב.

8. עוד טוען המערער כי המשיב מושתק מלמסות אותו, שכן מדובר בשומות חלופיות לשומותיו של בוריס ז"ל. המשיב מעוניין למסות הן את המערער והן את בוריס ז"ל ביחס לאותן הכנסות ממש. המשיב לא פעל בהתאם לדין בכל הקשור להוצאות השומות החלופיות. בחוזר מס הכנסה מספר 5/2005, אשר עוסק בטענות חלופיות בשומה ובשומות חלופיות (להלן: "חוזר מס הכנסה"), נקבע כי יש לציין במפורש מהי השומה העיקרית ומהי השומה החלופית. בשומה שהוצאה למערער לא ציין המשיב כי מדובר בשומה חלופית, והמשיב לא תיעדף איזו מהשומות.

המשיב מושתק מלפעול ביחס למערער בכל הנוגע לשנות המס 2006 – 2009 ו-2013 שכן ביחס לשנים אלו קיים חוב מס חלוט של בוריס ז"ל.

טענות המשיב בתמצית

9. המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות. מדובר בטענות חדשות של המערער, שלא עלו כלל בהליכי השומה. ניתן היה לצפות ממי שטוען למחיקת הליך בשל שיהוי, שיעלה את טענותיו, שכלל לא נטענו בהליך השומתי, לכל הפחות מיד עם הגשת הערעור, אך גם זאת לא נעשה.