החלטה בבקשה לאפשר חקירה נגדית לאחר קביעת התיק לסיכומים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת א.ז'יטניצקי רקובר, בתמ"ש 10401-05-16) מיום 11.11.20 שדחתה את בקשת המבקש "לקביעת מועד לחקירה נגדית".

מהבקשה ומנספחיה, כמו גם מעיון בתיק המתנהל בביה"ש קמא עולות העובדות הבאות, שאינן שנויות במחלוקת:

ביום 8.9.20 התקיים דיון הוכחות אחרון בכל תיקי הצדדים.

המבקש ייצג את עצמו באותו הדיון (בדיונים קודמים היה המבקש מיוצג ע"י עו"ד מטעמו).

בתום הדיון ניתנו הוראות על-ידי בית המשפט קמא להגשת סיכומים. המבקש אף נטל חלק בגיבוש מועדי הגשת הסיכומים ( ר' בעמ' 41 ש' 20 לפרוט' שם ביקש המבקש 60 ימים להגשת סיכומיו).

ביום 17.9.20, כ-10 ימים לאחר תום אותו הדיון, הגיש המבקש לבית המשפט קמא בקשה בה עתר "לקביעת מועד לחקירה נגדית" של המשיבה. המבקש נימק את בקשתו בכך ששלושת הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט האחרונים ( הדיון האחרון שהתקיים ביום 8.9.20 והדיונים שהתקיימו בימים 19.6.2018 ו-17.6.2018) סגורים לעיונו במערכת בית המשפט וכי כתוצאה מכך ששני הפרוטוקולים של הדיונים משנת 2018 שהכילו חקירתה הראשית המוקלטת של המשיבה לא היו פתוחים לעיונו "לא נתקיימה חקירה נגדית של המשיבה". בנסיבות אלו עתר המבקש "לקבוע דיון נוסף לחקירה נגדית של המשיבה לפני הסיכומים".

לאחר קבלת התייחסות המשיבה לבקשה זו נדחתה על-ידי ביהמ"ש קמא בהחלטה מיום 11.11.20 תוך שביהמ"ש קמא מציין כי בדיון האחרון לא התבקשה כל חקירה נוספת של המשיבה ונקבעו מועדים לסיכומים.

על החלטה זו מלין המבקש במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי. לטענתו, תאריכי הגשת הסיכומים שנקבעו בישיבה האחרונה היו אמנם בהסכמתו "אלא שזכותו של המבקש לחקירה נגדית של המשיבה לא הועלתה בפניו....בנוסף...החקירה העיקרית של המשיבה נערכה בהקלטה בשנת 2018 ולא הייתה פתוחה בפני המבקש, וגם עובדה זו תרמה לבלבול של המבקש, שהינו בן 70 ואחרי אירוע מוחי" (ס' 2 לבר"ע). עוד טוען המבקש כי הסתמכות על פרוצדורה בבית המשפט לענייני משפחה אינה צריכה להוות מכשול לחקר האמת, "אנחנו בענייני משפחה ולא בענייני עסקים" וכי לדעתו יש בחקירה נגדית שתתקיים כדי לייתר לחלוטין את המשך המשפט "וכך אפילו תביא לייעול ההליכים".

דיון והכרעה