החלטה בבקשה ל"המרת ערובה" בעת שמדובר בעיכוב ביצוע

1. בפני בקשה ל"המרת ערובה", זאת בהתייחס להחלטת בית המשפט מיום 10.11.17 (להלן: ההחלטה) בבקשת המבקש לעיכוב ביצועו של פסק דין, אשר לפיו חוייב, בין השאר, לשלם סכום כספי למשיבה.

בהחלטה נקבע כי הגם שמדובר בחיוב כספי, מעת שאכן קיים חשש כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו בחינת המשיבה, אזי אכן יש להיעתר למבוקש אך תוך קביעה כי יהא על המבקש להפקיד את הסכום שנקבע (כפוף לעיקול) (להלן: החוב הפסוק) בקופת בית המשפט עד למועד שנקבע וכך גם נקבע כי על המבקש לחתום על התחייבות לכל נזק וכך גם להפקיד כערבון 30,000 ₪ בקופת בית המשפט (להלן: הערבון).

המבקש הפקיד את הערבון במועד האחרון שנקבע ובד בבד עתר בבקשה זאת, אשר לאור כותרתה הועברה לכב' הרשם אשר הורה על קבלת תגובה ותשובה שאכן הוגשו.

2. טרם התייחסות למבוקש יש לקבוע את המסגרת בה אנו מצויים במסגרת בקשה זאת.

בניגוד למבוקש לא מדובר על בקשה להמרת הערבון, אשר כאמור הופקד, וכמובן שלא מדובר על הערבון שהופקד במסגרת הערעור.

מדובר בבקשה להמיר את הפקדת החוב הפסוק בעיקול מקרקעין, וכשהמבקש טוען כי יקשה עליו להפקיד את החוב הפסוק ובוודאי שלא בזמן הקצר שניתן להפקידו.

מנגד המשיבה טוענת כי אין מקום להחליף חיוב כספי בהטלת עיקול על מקרקעין, כאשר שני הצדדים התייחסו כאילו מדובר בהמרת ערבון או ערובה.

ודוק, בגין התייחסות כאמור הועברה הבקשה, לכב' הרשם הגם שההכרעה בבקשה זאת אמורה להינתן על-ידי שופט, ורצוי מי שנתן את ההחלטה, ועל כן ניתנת החלטה זאת על ידי.

3. לדידי לא עסקינן כלל ועיקר בהמרת ערבון או ערובה.

הערבון שנקבע הופקד ובכך תם עניין הערבון או הערובה. מדובר למעשה בבקשה להמיר חיוב כספי של החוב הפסוק בהטלת עיקול על מקרקעין, וכשעתה הטענה אודות קושי בפרעון אשר נקבע.

בקשה שכזאת אין לבחונה בהתאם לפסיקה אודות המרת ערובה, אלא בפועל כבקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי לאור טיעון אודות קושי זה או אחר.

דין הבקשה להידחות כפוף לאמור בהמשך הדברים.

4. ככלל עיכוב ביצוע של חיוב כספי יינתן במשורה ורק באותם מקרים בהם נראה כי לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, ובהתאם לפסיקה שהובאה בהחלטה.

נסיבות שכאלו קשורות, דרך כלל, במצב הכלכלי של הזוכה, שעל כן יש חשש שלא יוכל להחזיר את אשר יקבל אם הערעור יתקבל. ואכן, במקרה דנן נקבע שמתקיימות הנסיבות האמורות.

אכן, במקרים חריגים וקיצוניים יכול ויינתן עיכוב ביצוע, אם החייב יציב את התשתית העובדתית, כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך אם יבוצע פסק הדין ולאחר מכן ערעורו יתקבל. כך פינוי דירת מגורים, אף זאת תוך בחינת הנסיבות, וכך כחריג שבחריג, בחובת תשלום אשר החייב יידרש למכור נכסים ועוד על מנת לפרוע את החוב הפסוק. מכל מקום, ברור כי על החייב להציב תשתית מלאה של כל הנתונים הכלכליים שבגינם הוא עותר לכך.

לא למותר לציין, כי על החייב לטעון ולפרט זאת בבקשתו לעיכוב ביצוע.